ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת שיגר היום (2.2) מכתב לשר התשתיות, ח"כ עוזי לנדאו, בתגובה לתכנית החירום למשק המים אשר אושרה בממשלה בתחילת השבוע. במכתב הוא דורש להציג בעוד חודש תכנית לניהול ביקושים והשקעה בתשתיות למען ניצול יעיל יותר במשק המים. הארגון הגיש לאחרונה את המלצותיו למשרד התשתיות, מתוך כוונה שיוטמעו בתוכנית החרום הלאומית למשק המים אותה מגבשת רשות המים ולשכת השר. בין ההמלצות השקעה בתשתיות להקטנת הדלף במי שפירים ובקולחין, תפיסת נגר ומי גשמים והגדלת השימוש חוזר בקולחין

כלים

ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת הגיש לאחרונה מסמך המלצות לניהול ביקושים במשק המים, לשר התשתיות, ח"כ עוזי לנדאו ולרשות המים, מתוך כוונה שיוטמעו בתוכנית החרום הלאומית למשק המים. ההמלצות מבוססות על מסמך שכתב הארגון באמצעות הכלכלנים גדי רוזנטל ודיוויד כץ המתמחים בכלכלה ומדיניות של משקי מים. המסמך מציע מדיניות מים סביבתית אלטרנטיבית לשנות היעד 2020 ו- 2040, הכוללת, בין היתר, גם תוספת משמעותית של כמות המים המושבת לנחלים ולטבע.

"ניהול ביקושים במשק המים, השקעה בתשתיות להקטנת הדלף במי שפירים ובקולחין, תפיסת נגר ומי גשמים והגדלת השימוש חוזר בקולחין תביא לחסכון של מאות מיליוני מ"ק מים בשנה למשק המים, להקטנת הצורך הגדל בהתפלה ולחסכון של כשני מיליארד שקל למשק". אומר גדעון ברומברג מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ במזה"ת.

לטענת הארגון, למרות החיסכון שהושג בשנתיים האחרונות במגזר הביתי, הפחתה נוספת של כ-300 מלמ"ק בצריכה הביתית והעירונית אפשרית באמצעות החזרת תעריף שלישי גבוה על צריכת מים עודפת (גבוהה מ-4 מ"ק לנפש), חינוך והסברה מתמשכים, השקעה בתשתיות חוסכות מים, גינון מותאם אקלימית והגדלת השימוש חוזר במגזר הביתי והעירוני: כלומר שימוש ב"מים אפורים" להדחת אסלות והשקית גינות, ושימוש במי קולחין מטוהרים להשקיית גינות ציבוריות.

בארגון סבורים כי גם הצריכה של מים שפירים לחקלאות יכולה להצטמצם באופן ניכר, וזאת מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים או ביכולתם של החקלאים להתפרנס וזאת ע"י הקטנת האידוי ע"י כיסוי מאגרי הקולחין, ניהול ביקושים וסבסוד החקלאות לא דרך המים, שיגרמו לשינויים מבניים כמו מעבר לגידולים וזנים פחות בזבנים במים.

כיסוי המאגרים יכול להתבצע באמצעות תאים פוטו-וולטאים ובכך להשיג רווח נוסף לחקלאים. בשל היתרון הכפול שפתרון זה מייצר הן למשק החשמל והן למשק המים על משרדי התשתיות והאוצר לאפשר מכסה נוספת ייחודית לשדות פוטו-וולטאים על מאגרי מים וקולחין.

"גם נושא מניעת זיהום מקורות מים ע"י טיהור ושימוש חוזר, ושיקום מקורות מים מזוהמים צריך להכלל גם בטיפול במשבר המים בטווח הקצר וכמובן כאמצעי מדיניות מרכזי לטווח הארוך". אומר יובל ארבל, סמנכ"ל הארגון.

בהקשר זה ממליץ הארגון בשיתוף עם ארגון "אדם, טבע ודין" לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, להגביל את כמות התאגידים המוקמים; ולבטל את השלב השני בחוק כך שלא תתאפשר הפרטה של משק המים והביוב העירוני.

כמו כן, יש לפתח מנגנון שיתמרץ את התאגידים גם להפחית את הדלף מצנרת הביוב, ואת היקף הביוב הלא מטופל (בורות הספיגה ושפכים לא מטופלים) שעל פי הערכות מומחים מצטברים ל- 150 מלמ"ק בשנה. הרווח מתפיסה וטיהור של שפכים אלו כפול: גם מניעת המשך זיהום מי התהום, וגם הגדלת היצע מי הקולחין המטוהרים למשק המים.

לבסוף ממליץ הארגון להגביר את שיתוף הפעולה האזורי לטיפול במקורות הזיהום באקוויפר ההר ובנהר הירדן, לצורך שמירה על מקורות המים המשותפים והרגישים לזיהום.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ מזה"ת מסביר כי: "המים הכרחיים לשיקום ושמירת מערכות אקולוגיות טבעיות עשירות וייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים והם גורם מרכזי בעיצוב נוף הארץ. אחרי עשרות שנים של שאיבות יתר מהמאגרים הטבעיים, נותרו המערכות הטבעיות, ובראשם הנחלים, פגועים והרוסים. לאור הפיגור הגדול בהשבת המים אל הטבע חשוב שנושא זה יקבל עדיפות גבוהה הרבה יותר. "

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS