השבת הזו, שמעתי דרשה על פרשת השבוע מאת רבנית רפורמית בבית כנסת מרשים בוושינגטון די.סי. הדרשה שלה לא הייתה מהות הערב הזה, שכולו היה מעניין ויפה ומיוחד.

כלים
רבי
רבי

מאת אתר אמונות

בחורה ישראלית שהכרתי במסיבת פורים בשגרירות הציעה לי להגיע לבית כנסת באזור שמקיים קבלות שבת וארוחות שישי רפורמיות עם שירה ונגינה, כיבוד ושתייה. אמרתי לעצמי למה לא, הרבה זמן לא הייתי בקידוש, קהילה יהודית זה תמיד טוב ונחמד, נרגיש קצת בית. אז נפגשנו שם והאווירה כמובן הייתה חמה ומאירת פנים ונעימה.

הערב התחיל עם שירים מתוך הסידור. נגן צ'לו, כלי הקשה, גיטריסט ושירה. הלחנים ברובם היו חדשים לי אך נעימים ויפים, ברובם אפילו מרגשים. הפתיע אותי מגוון האנשים שהיו שם ומוצאיהם השונים. הרבנית דיברה על שלל נושאים, בדרכה ההומוריסטית והשנונה ואז כמובן דיברה גם על פרשת ויקרא, הפרשה האקטואלית לשבוע זה. עיקר דבריה עסקו בדרך שבה אפשר להביע את תודתנו, הערכתנו ואהבתנו לאלוהים בדרך מעט שונה מזו שניתנה למשה באוהל מועד באותו יום.

לשם התזכורת, משה מגיע לאוהל מועד ומקבל מאלוהים את דיני וחוקי הקרבנות וכן הדין לגבי הכהנים המשרתים במשכן ובית המקדש. באופן מפורט וברור, משה לומד על ההבדלים שבין קרבן חובה לקרבן רשות - התלויים ברצונותיו וצרכיו של מעלה הקרבן. הוא למד על ההבדלים בין הסוגים השונים של הקרבנות - באיזה מקרה מעלים איזה קרבן ולמה, ומהם החוקים סביב הפעולות הללו. רובה ככולה, מתמקדת פרשת השבוע בדיני העולה (קרבן הנשרף כולו על המזבח ואינו נאכל), דיני המנחה (קרבן מן הצומח), דיני השלמים (קרבן המיועד למאכל הכהנים והמקריב), דיני החטאת (קרבן הבא לכפר על חטא) ועוד.

בדרשה שלה, התמקדה הרבנית בדרכים השונות שאדם יכול להביע את הערכתו ותודתו לאלוהים מבלי הצורך להעלות קורבן ממשי של אף יצור מן החי. היא הדגישה כי קורבן, משמעותו יכולה להיות משהו מאוד אישי, עמוק ומהותי מנפש האדם אשר הוא מעניק או דרך ביטוי ייחודית לו לשם מטרת ההודיה או הכוונה.

שירה, נגינה, תפילה, ריקוד וכל דרך ביטוי אחרת המוקדשת לאהבת השם והערכתו - כל דבר אשר משמעותי עבור אותו אדם ומרגש אותו וממלא את ליבו באהבה לשם ומוקדש לצורך מטרת קידושו, יכול לשמש כמנחה. הרעיון שכל אדם הוא ייחודי ומיוחד ולפיכך לכל אדם תהיה מתנה שונה ויפה כשלעצמה להעניק מעצם הכוונה הטהורה - קסם לי.

זו הייתה לי פעם ראשונה באירוע מסוג זה ואם להודות על האמת, זמן רב שלא ביקרתי בבית כנסת גם בארץ הקודש. התרגשתי לשמוע ולחזות ולחוש את האהבה והכוונה שבאוויר ואת קידוש השם שקיבל ביטוי יפה בצורות שונות. גם הידיעה שפרשת השבוע יכולה להתפרש בדרכים נוספות המקרבות לבבות של יהודים ברחבי העולם אל אלוהים ומחזקת את היהדות בלבם ונותנת להם את הלגיטימציה להתקרב ולהתחזק בדת בדרכם הייתה מחממת לב.