יש להביט לשני הצדדים לפני שחוצים את הכביש" היא עצה חכמה, אבל נראה שהיא נחוצה מאוד בעבור ילדים עד גיל 13, לפי מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגבבמעבדה המדמה את המציאות בכביש. החוקרים איתרו דפוסי התנהגות רבים המובילים לפגיעות של מכוניות בילדים הולכי רגל

כלים

תאונות דרכים הן אחד מגורמי הפציעה והמוות הנפוצים ביותר בקרב ילדים ברחבי העולם. בישראל, מכוניות גורמות ל-20 אחוזים ממקרי המוות של ילדים. המחקר, שפורסם בכתב-העת המקוון Safety Science (Elsevier), נערך במעבדת הסימולציה לסביבה מדומה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אחד מהמתקנים המתוחכמים ביותר בעולם למחקר בתחום התעבורה, המאפשר לחוקרים להעריך את תגובות הולכי הרגל לתרחישים המדמים את המציאות.

"ידוע כבר שילדים מסוגלים לזהות סכנות בעת חציית כביש פחות טוב ממבוגרים. מטרת המחקר הייתה לאתר אילו דפוסי התנהגות עלולים להוביל לתאונות ולפתח תכנית הדרכה כדי לתקן אותם," מסבירה החוקרת, ד"ר ענת מאיר, מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המחקר בחן את ההבדלים בתפיסת סכנה המבוססת על ניסיון, בקרב ילדים הולכי רגל ביחס למבוגרים מנוסים. המחקר כלל קבוצות של ילדים בגילים 9-7, 10-9 ו-13-10, וקבוצת הולכי רגל מבוגרים. החוקרים יצרו סימולציות של 18 אבות-טיפוס של רחובות בישראל, והשתמשו במכשיר למעקב אחר תנועת העין כדי לבדוק כיצד 64 מבוגרים וילדים מעריכים מתי בטוח לחצות את הכביש. תנועות העיניים של המשתתפים בניסוי הוקלטו כדי לזהות אזורים או חפצים מעוררי עניין ודפוסי התנהגות ייחודיים. "כצפוי, גילינו שלילדים הולכי רגל בגילים 10-7 הכי קשה לזהות מתי בטוח לחצות ולזהות סכנות בכביש עקב מכוניות חונות או עיקולים בכביש המגבילים את שדה הראייה," מסבירה ד"ר מאיר.

ילדים גדולים יותר לא הצליחו הרבה יותר, והשתהו על שפת הכביש לפרק זמן מופרז, דבר המצביע על כך שהם מסוגלים להבחין בין מצבים בטוחים למצבים מסוכנים פחות טוב ממבוגרים. על פי הראיונות, לא נראה שהילדים מבינים כיצד חצייה בטוחה יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו מהירות המכונית ושדה הראייה.

"התוצאות האלה יכולות לשמש כלי לבניית תכנית הדרכה לילדים בנושא תפיסת סכנה," אומרת ד"ר מאיר. "זאת ועוד, ההבדלים בין קבוצות הגיל השונות מראים שלא ניתן להדריך ילדים בקבוצה, ושההדרכה צריכה להיות מותאמת לרמת הניסיון של הילד."

ייתכן שהדרכה יעילה יותר, המבוססת על מחקרה של ד"ר מאיר, כבר עובדת. לאחרונה היא ערכה מחקר נוסף שכלל הדרכה על זיהוי סכנה בקרב ילדים בגיל 9-7. לאחר מכן היא השוותה את ביצועיהם לאלו של ילדים שלא עברו את ההדרכה. הילדים שעברו את ההדרכה הצליחו הרבה יותר והתקרבו למיומנות של הולכי רגל מבוגרים.

חוקרים אחרים שהשתתפו במחקר הם פרופ' טל אורון-גלעד וד"ר ישראל פרמט מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את המחקר, שכותרתו "האם ילדים הולכי רגל מסוגלים לזהות מצבים מסוכנים בכביש? הערכת יכולותיהם בסביבה של מציאות מדומה", מימנה קרן רן נאור (DOI).