אמנסטי: לחקור מיידית באופן ראוי את האלימות המשטרתית באום אל חיראן, אסור שהחקירה תטויח כחקירות בעבר אנו עוקבים בדאגה ובחשש אחר הדיווחים והעדויות על העימות הקשה והחמור לפנות בוקר באום אל חיראן. אנו קוראים לחקירה ראויה ומיידית של האלימות המשטרתית הבוקר ושהרשויות בישראל לא יטייחו את תוצאותיה כפי שראינו שנעשה בעבר תנועת אמנסטי אינטרנשיונל בכל העולם יצאה כבר לפני זמן רב נגד ההחלטה לפנות ולהרוס את הכפר אום אל חיראן ואת הכפר עתיר וקראה לישראל לחזור בה לאלתר מהתוכניות להריסת הכפרים הבדואים.

כלים
אמנסטי: לחקור מיידית באופן ראוי את האלימות המשטרתית באום אל חיראן. צילום: אילוסטרציה
אמנסטי: לחקור מיידית באופן ראוי את האלימות המשטרתית באום אל חיראן. צילום: אילוסטרציה

תושבי הכפרים אום אל-חיראן ועתיר, שעניינם נידון במשך שנים ארוכות בבתי המשפט ובמערכת הישראלית, קיבלו באחרונה באופן פתאומי הוראות לפינוי ולהריסת בתיהם, שעל חורבותיהם מיועד להיבנות - ליהודים בלבד - היישוב "חירן" ויורחב יער יתיר - שכבר עכשיו הוא היער הנטוע הגדול ביותר בישראל. באופן פתאומי, חרף מחאות התושבים וארגוני זכויות אדם בכל העולם, החליטה המדינה ליישם מיידית את התוכנית שהוגדרה כלא-הוגנת על-ידי שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, כמו ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ומקומיים אחרים, הודיעה כבר כי ההרס המתוכנן של שני הכפרים הוא בבחינת פינוי בכפייה, אשר מהווה הפרה של זכויות האדם על-פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות. אנו מדגישים כי פינוי תושבי עתיר ואום אל-חיראן מהווה גירוש אנשים מבתיהם בניגוד לרצונם, ללא תהליך אשר נדרש להבטחת זכויותיהם, ללא הגנה משפטית, ללא התייעצות כללית עם התושבים וללא הצבת אלטרנטיבה נאותה ופיצויים.

הכפרים עתיר ואום אל-חיראן, אשר תושביהם אזרחי מדינת ישראל, הם מבין 36 הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בישראל. תושבי שני הכפרים מיושבים במקום מזה שישה עשורים ,בעקבות המעבר הכפוי של שבט אלגיאן מאדמותיו על-ידי הצבא הישראלי. למרות זאת, המדינה סירבה בעקביות להכיר בכפרים ולספק להם תשתיות בסיסיות כגון חשמל, מים זורמים ומערכת ביוב.

אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קוראת לסולידריות בינלאומית עם התושבים ודורשת מממשלת ישראל לעצור את תוכנית העיור הכפוי והגבלת אורח חיי החברה הבדואית במועצה המקומית "חורה". מעבר למספר המוגבל של הזדמנויות התעסוקה שבתוכנית, היא מעבירה את התושבים לאחד האזורים הבעייתיים ביותר בישראל מבחינה סוציו-אקונומית. ראש העיר של חורה אף ציין בעצמו כי אין אדמות במועצה המקומית כדי להכיל תושבים נוספים. יש להדגיש ששיעור התעסוקה של תושבי אום אל חיראן ועתיר כיום הוא גבוה וסף הפשיעה הוא נמוך ביותר. המעבר הכפוי לחורה יחשוף אותם לא רק לתנאי מגורים בלתי נאותים, אלא גם לסכנת אבטלה וחשיפה לפשע.

אמנסטי אינטרנשיונל ישראל דורשת מממשלת ישראל לכבד את את הזכות לדיור של הקהילה הערבית הבדואית ולהפסיק לכפות שינויים בשטח על התושבים, ללא היוועצות כוללת ואמיתית עמם. אנו קוראים לממשלת ישראל להימנע מכל רדיפה פוליטית של הקהילה הבדואית, ולהגן על חופש הביטוי של הקהילה במאבקה למען זכויות הדיור שלה ולוודא שלתושבים יש גישה לתשתיות בסיסיות כמו מים וחשמל, בטרם תתכנן את עקירתם.

אמנסטי רואה בתכנון להריסת הכפרים עתיר ואום אל חיראן חלק מהמדיניות המפלה של ישראל נגד האזרחים הפלסטינים שבשטחה, מדיניות שמתעלמת ממשבר הדיור שסובלים ממנו האזרחים הפלסטינים בישראל, בין אם בלוד, ביישובי הצפון או ביישובים הבדואים בנגב.