דיון בוועדת הכספים על הגירעון בבתי החולים בצפון בעקבות הטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה: "לא נפקיר את תושבי הצפון לגורלם רק בגלל שקלטנו את הסורים" ח"כ איתן ברושי יוזם הדיון: "ועדת הכספים צריכה להורות לבתי החולים בצפון לא לקבל פצועים חדשים מסוריה עד שהכסף לא יעבור כנדרש.

חה"כ איתן ברושי. יוזם הדיון
חה"כ איתן ברושי. יוזם הדיון

" היום (ד') נערך דיון מעקב בוועדת הכספים בנושא גירעון המרכז הרפואי לגליל בנהריה בעקבות הטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. בדיון שהתקיים בוועדה בשבוע שעבר, עצר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני את הדיון, כיוון, שלדבריו, הוא לא מקבל את התנהלות משרד הביטחון שלא שלח נציג לדיון.

לאחר ביקור שערך ח"כ איתן ברושי במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ושיחה שערך עם מנהל המרכז ד"ר ברהום, הוא גילה לתדהמתו כי דו"ח לשנת 2016 חשף נתונים חמורים ומטרידים על גירעון גדול שנוצר בעקבות הטיפול שמעניק המרכז הרפואי לפצועים מסוריה.

מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, טופלו במרכז הרפואי לגליל למעלה מ-1500 פצועים בהם נשים וילדים, חלקם סבלו מפציעות חמורות ומורכבות, כאשר מאז הלינץ' שנערך בפצועים ליד היישוב נוה אטי"ב ביוני 2015 מרבית הפצועים מגיעים לנהריה, והמרכז הרפואי בגליל הוא זה שנושא במירב הנטל של הטיפול הפצועים. המרכז הרפואי מאשפז מדי יום כ- 40 פצועים סורים מאירועי הלחימה בסוריה. מדובר בסך הכל על כ- 15,000 ימי אשפוז, כולל חיילים, אזרחים וילדים.

עלות ממוצעת ליום אשפוז עולה לבית החולים 10,321 ₪, כשבפועל המדינה – באמצעות צה"ל, מעבירה לבית החולים רק 1,300 ₪ על כל יום. את הפער בעלות הטיפול בפצועים הסורים מממן המרכז הרפואי בגליל מתקציבו שלו, מציאות שיצרה הכבדה כבדה על תקציב בית החולים והכניס אותו לגירעון תקציבי עצום. עלות הטיפול בפצועים הסורים עד היום, הסתכמה בכ- 300 מיליוני שקלים. בית החולים מחויב לקיים את החלטת הממשלה הנוגעת לטיפול בפצועים המגיעים מאזורי הלחימה בסוריה. גם בבית החולים זיו בצפת טיפלו עד היום בכ-900 פצועים מסוריה, מתוכם טופלו 110 פצועים במיון ושוחררו או הועברו לבית חולים אחר. שאר הפצועים התאשפזו. סה"כ ימי האשפוז עד היום עומדים על 12,310 ימים. נכון להיום עומד החוב של משרד הביטחון על סך של 14 מליון ₪ לפי התעריף הקיים שהוא רחוק מלכסות את העלויות בפועל.

בדיון היום התברר כי על אף החלטה קודמת שהתקבלה במשרד ראש הממשלה, ולפיה השיפוי התקציבי לטובת בתי החולים שקולטים פצועים סורים ימומן באופן שווה על-ידי שלושת משרדי הממשלה - הרי שמשרדי הבריאות והאוצר כלל לא העבירו את חלקם בתקצוב, ואילו משרד הביטחון לא שילם בזמן ולא על-פי "תעריף תייר" כפי שסוכם.

נציגי שלושת המשרדים החליפו ביניהם האשמות. נציגי צה"ל טענו כי לא כל המטופלים מסוריה הם בעלי פציעות בהכרח ועל כן התמוחור בעבור יום אשפוז שנקבע הוא הגיוני. נציג משרד הבריאות טען שסוכם שמשרד הביטחון ישלם מחצית מעלות הטיפול בתעריף תייר, אך הצבא לא משלם בפועל והרבה מהחשבונות שנשלחו אליו מבית החולים חזרו סגורים במעטפות באופו כוחני, עד שבית החולים נאלץ להתקפל ולבקש החזר נמוך על תעריף נמוך יותר עוד טען כי הצבא סירב לבחון מחדש את התמחור ליום טיפול.

תעריף התייר שנקבע הוא מחצית מהעלות של יום אשפוז של פצוע סורי.

מנגד נטען כלפי משרד הבריאות שהוא אינו משלם ולמעשה הכספים שמועברים ממנו לבתי החולים הם במסגרת הסבסוד שהם זכאים לו. גם נציגת אגף ממשל וחברה במשרד רוה"מ טענה כי הכסף ממשרד הביטחון שנקבע לפי תעריף תייר הגיע לבתי החולים באיחור ניכר, וגם זה בעקבות הדיון שנקבע בוועדת הכספים. נציג משרד האוצר טען כי הם עמדו בכל הסיכומים שלהם כלפי משרד הבריאות.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), שיזם את הדיון בוועדה, אמר: "ועדת הכספים צריכה להורות לבתי החולים בצפון לא לקבל פצועים חדשים מסוריה עד שהכסף לא יעבור כנדרש. בנחמדות לא משיגים כלום בישראל - הממשלה עובדת רק תחת איומים. לא ייתכן שישלחו את בתי החולים לתזז בין המשרדים השונים כדי לקבל את הכסף, ההחלטה לטפל בפצועים מסוריה הגיעה ממשרד ראש הממשלה והם צריכים לקבוע ממי יעבור הכסף ומה התעריף הנכון לכיסוי הוצאות הטיפול. צריך לעצור העברות תקציביות עד שתתקבל החלטה." יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הבהיר לנציגי משרדי האוצר, הבריאות והביטחון כי אם הם לא יקבלו החלטה משותפת בתוך שבועיים לתקצוב מיוחד עבור בתי החולים בצפון שקולטים את הפצועים מסוריה – הוועדה לא תאשר להם העברות כספים, "ואפילו לא שקל אחד". לדבריו, "לא נפקיר את תושבי הצפון לגורלם רק בגלל שקלטנו את הסורים".

גפני דרש בתוך שבועיים תשובה בנושא מסמנכ"ל משרד רוה"מ לממשל וחברה, אודי פראוור, והורה לקבוע על ידי גורם חיצוני, או על ידי ועדת הכספים, מה התעריף שצריך לשלם לבתי החולים על הטיפול בפצועים, וקיבל גם את ההערה של ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שלפיה התקצוב צריך לשקף את העלויות הריאליות של הטיפולים.