פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה מיכל אשל-גרוסמן, שבנה אורי ז"ל, נפל במלחמת לבנון השנייה, התארחה ביום עיון שעסק באבדן, כאב, תקווה, שהתקיים בביה"ח "מזור" (לשעבר "מזרע") בעכו וסיפרה על כך, "שחיפשתי ואני ממשיכה לחפש את דרכי". צוות המטפלים במרכז לבריאות הנפש מזור התכנס לערב עיון כדי ללמוד מניסיונם של אלו שחוו בעצמם ומוכנים לספר על דרכי ההתמודדות שלהם.

כלים

אובדן, כאב, תקווה. "לאחר נפילתו של בני אורי ב-12 באוגוסט 2006 במלחמת לבנון השנייה, חזרתי לעבודה כפסיכולוגית .בתחילה ניסיתי בכל כוחי להסיח את הדעת מן האסון ומן המוות" סיפרה מיכל אשל-גרוסמן ביום העיון .לדבריה של מיכל אשל-גרוסמן, "במהלך שנת האבל העסקתי את עצמי באופן בלתי פוסק כדי שהתהום לא תבלע אותי. מאוחר יותר הגוף שלי אותת לי שצריך לעצור והרגשתי שאני זקוקה למשהו נוסף. למזלי הציעו לי אפשרות אחרת והצטרפתי לקורס אימון בודיהיסטי. בדרך החדשה הזאת עבורי למדתי לראות במוות חלק בלתי-נמנע מן החיים ומצאתי כוח להמשיך". כיום מיכל אשל-גרוסמן תורמת מזמנה כדי להביא את דרכה ואת ניסיונה לקהל מטפלים .

מיכל אשל גרוסמן, ציינה בדבריה כי, "למדתי להכיר בארעיות החיים. כיצד מגדלים ילד מתוך תחושת ארעיות.? אני מזמינה את הקהל המקשיב לי לנסות ולחשוב על כך".

מנהלת ביה"ח "מזור" (לשעבר "מזרע") בעכו, , פרופ' אילנה קרמר, אמרה בפתיחה, "בחיינו ובחיי העבודה שלנו אנו פוגשים ללא הרף כאב ואבדן , אובדנים של אנשים, אבדן בריאות וכאבים עמוקים. עיון בכאב ובאבדן ישפר את יכולתנו להתמודד בעצמנו ולסייע לאחרים הזקוקים לנו" .

בסיום דבריה של מיכל אשל גרוסמן, התקיים דיון בנושא ובהמשך יום העיון, בו התארחו: דליה שלומי, יוזמת, מנחה ומפיקה של "ילד על הקשת" – מחזה שיצרו הורים לילדים מהקשת האוטיסטית ובו הם מביאים מחוויותיהם בגידול הילדים ובחיים איתם. לערב העיון הגיעו גם מירה פחימה -שחקנית בהצגה, אמא של ברק, סמדר ספראי - שחקנית בהצגה, אמא של לישי, והתקיים שיח על אבדן, כאב ותקווה בהנחייתם של ד"ר עידו פלג ומיכל שרשבסקי

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS