ההחלטה התקבלה לאחר יותר משבע שנים של מאבקים משפטיים, ושני ערעורים. תחילת הפרשה כאשר חברת הבניה 'י.א.ח.יטב' נכנסה לחדלות פירעון. חברת 'פומי שאיבה' – לה הייתה חייבת חברת הבניה כספים - הטילה עיקולים על חשבונותיה, וביניהם חשבון בבנק הפועלים.
עוה"ד רפי בוקר המייצג את חברת פומי – דרש לראות את דפי חשבון הבנק של חברת הבניה - ושם התגלה, כי יומיים לאחר שהוטלו העיקולים על חשבונה – נמצא החשבון ביתרת זכות של כ-48 אלף שקלים.
עוה"ד בוקר הגיש בקשה ללשכת הוצאה לפועל בבאר שבע – ובה דרש לחייב את בנק הפועלים לשלם למרשתו את חוב חברת הבנייה, זאת משום שלא אכף את העיקול שהוטל בחשבון. בנק הפועלים התגונן, בין השאר, בטענה כי אין ביכולתו לפקח על יתרות הזכות בחשבון הנמשכות מספר שעות – כפי שקרה במקרה זה – וכי כל יתרת הזכות נמשכה מהחשבון בהמשך היום.
רשמת ההוצאה לפועל דחתה את עמדת הבנק, וקיבלה את בקשת עוה"ד בוקר, השיתה על בנק הפועלים לשלם לתובעת את מלוא החוב - אך הקפיאה את התשלום עד קבלת החלטה בעליון בתיק אלבס – העוסק באחריות הבנק על מימוש עיקולים בחשבונותיו, עד לגובה מסגרת תקרת האשראי, כאשר החשבון מצוי ביתרת חובה (ההחלטה הראשונה) בשל טעויות שנפלו בהחלטת רשמת ההוצל"פ, אשר פסקה כי החיוב שהוטל על צד ג' יכנס לתוקף רק לאחר מתן פס"ד בפרשת אלבס, אף לעניין הכספים שהיו נזילים - ערער עוה"ד בוקר לביהמ"ש השלום בבאר שבע, אשר הורה לו לפנות לרשמת בבקשה לתיקון הטעות.
לאחר הגשת הבקשה רשמת ההוצל"פ חייבה את הבנק להעביר לזוכה את כל הסכום שהיה ביתרת זכות בחשבון (ההחלטה השנייה). דעתו של בנק הפועלים לא נחה מהחלטת הרשמת – והוא הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש השלום. בנתיים התקבל פסק דין אלבס אשר קבע כי לא ניתן להטיל עיקול על מסגרת אשראי שמקנה בנק ללקוח. בית המשפט קבע כי משניתנה הכרעתו של ביהמ"ש העליון בפרשת אלבס ולאחר שכבוד הרשמת תיקנה את ההחלטה הראשונה, יש מקום לאפשר לבנק להתמודד ולהגיב לבקשת התיקון שהגישה המבקשת, במסגרתה ניתנה ההחלטה השנייה.
הפעם בחר עוה"ד בוקר לערער על ההחלטה השנייה לביהמ"ש מחוזי בבאר שבע. הערעור הגיע לפתחו של כב' נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע יוסף אלון – אשר בהסכמת הצדדים, החזיר את הדיון ללשכת ההוצאה לפועל. בימים אלה, קיבלה כב' רשמת מההוצאה לפועל בבאר-שבע, נועה רגב - את החלטתה, לאחר שנים של מאבק משפטי - לפיה ישלם בנק הפועלים את מלוא החוב לחברה התובעת, שתפח בינתיים לכ-70 אלף שקלים. "לא יעלה על הדעת כי דווקא מי שחשבונו מצוי ביתרת חובה יהיה מוגן מפני עיקולים, יותר מההגנה הניתנת למי שהעו"ש שלו נמצא ביתרת זכות", קבעה כב' הרשמת רגב בהחלטה.