פרופ' אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל: "אנחנו לא הורגים אם לא מוכרחים". "במקרה הנידון לא היה שום הכרח להרוג את הפלסטיני על הכביש ועל כן המקרה היה שגוי". ח"כ יעקב פרי (יש עתיד): "כאשר ניצב איום על חיילי צה"ל או אזרחי ישראל, על החיילים לפעול ללא היסוס בכדי לעצור את האיום בכל דרך אפשרית. זהו תפקידו, יעודו ומטרתו של צה"ל וחייליו. אך עלינו לשמור על צה"ל כצבא המוסרי ביותר בעולם.

מלחמה וטרור. צילום: אילוסטרציה
מלחמה וטרור. צילום: אילוסטרציה

הקוד האתי של צה"ל צריך להמשיך ולהיות זה המוביל את חיילנו בבואם אל הקרב". ח"כ איתן ברושי (מחנ"צ): "החברה הישראלית היא כיום קרועה, משוסעת ומפולגת, וכאשר תשכח הפרשה וההדים סביבה בעוד זמן לא רב, עלינו להוציא ממנה את העיקר וזהו החינוך לערכים עליהם דיברנו היום שאמורים לאחד את כולם סביבם" דיון מיוחד בנושא קדושת החיים וטוהר הנשק לאור משפט אלאור אזריה התקיים הבוקר (ג') בכנסת בהובלתם של ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) וח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) ובהנחייתו של פרופ' אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) מיוזמי הכינוס: "אחד מעשרת הערכים המצויינים במסמך רוח צה"ל הינו ערך טוהר הנשק ומקרה החייל אזריה הביא את הציבור כולו לדיון ציבורי מחודש, סוער וקיצוני, בסוגיית טוהר הנשק. אכיפת החוק וערכי צה"ל, בינהם טוהר הנשק, הם הבסיס עליהם מושתתת מדינה דמוקרטית כמדינת ישראל ועלינו לכבד את פסיקת בית המשפט ואת דבר השופטים הצבאיים".

לדבריו: "המונח 'טוהר הנשק' הינו צירוף ישראלי ייחודי שהופיע לראשונה בשיח הציבורי כבר בתקופת היישוב. את המושג טבע ברל כצנלסון והוא שיקף את הקו שאימצו מנהיגי הישוב מכל קצות הקשת הפוליטית. עוד הוסיף: "אין כל ספק כי כאשר ניצב איום על חיילי צה"ל או אזרחי ישראל, על החיילים לפעול ללא היסוס בכדי לעצור את האיום בכל דרך אפשרית. זהו תפקידו, יעודו ומטרתו של צה"ל וחייליו. אך עלינו לשמור על צה"ל כצבא המוסרי ביותר בעולם. אני מאמין כי הקוד האתי של צה"ל צריך להמשיך ולהיות זה המוביל את חיילינו בבואם אל הקרב ועליו להמשיך ולהוביל את חיילנו בעיתות שגרה, מלחמה או קרב. ח"כ איתן ברושי (מחנ"צ) מיוזמי הכינוס: "השאלות על טוהר הנשק וקדושת החיים מלוות אותנו עוד מטרם הקמת המדינה, ובוודאי שלאחרי כינונה והקמתו של צבא ההגנה לישראל, עד עצם היום הזה. המסקנה העיקרית מהמקרה בחברון ומהדיון, שללא ספק הצדיק את קיומו, היא שחשוב להיערך בעיקר לקראת העתיד ולעסוק במה שיהיה ולא רק במה שהיה. החברה הישראלית היא כיום קרועה, משוסעת ומפולגת, וכאשר תשכח הפרשה וההדים סביבה בעוד זמן לא רב, עלינו להוציא ממנה את העיקר וזהו החינוך לערכים עליהם דיברנו היום שאמורים לאחד את כולם סביבם. יש לעסוק בהם וללמדם באמצעות מערכת החינוך, תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות והצבא".

פרופ' אסא כשר בפתיחת דבריו: "יש להוציא את הדיון על החייל אזריה מהמשבצת הפוליטית ומהמתכונת של מלחמת ימין מול שמאל. עוד, עלינו לצאת מן משבצת הדיון "הילד שלנו" שכן, 'ילד' פירושו מישהו שלא נושא כל שיקול דעת ולא לוקח אחריות ואסור לנו להסתכל כך על החייל. על חיילי צה"ל מוטלת אחריות והם צריכים לשקף את ערכי צה"ל.

עוד הוסיף פרופ' כשר: במקרה הנידון של החייל אזריה, מעשה של הריגת אדם המוטל על כביש ולא נשקפת ממנו שום סכנה, ודבריי נלקחים מעובדות בית הדין הצבאי עליו אני סומך את ידי, גם מן הכיוון הצבאי וגם המשטרתי זה מעשה שלא ייעשה. ניתן להשתמש בסיסמא המוכרת: "אנחנו לא הורגים אם לא מוכרחים" ובמקרה הנידון לא היה שום הכרח להרוג את הפלסטיני על הכביש ועל כן המקרה היה שגוי. הניתוח של האירוע נותן בסיס לחיזוק האמון של הציבור בצה"ל ובפרקליטיו ויש למחוק את רעשי הרקע המיותרים ולעבור לשגרה החשובה, הקשה והחיונית".

ח"כ האלוף במיל' איל בן ראובן (מחנ"צ) שהשתתף גם הוא בדיון אמר כי אירוע אלאור אזריה הציב תמונה קשה של פוליטיקאים כושלים אל מול צבא שהפך להיות שומר הסף של ערכי הלחימה וערכי החברה הישראלית. "ראוי להכיר בתמונה קשה זו על מנת שנוכל גם לתקן. לצערי, ישנם פוליטיקאים שנכשלים בהבנת הנזק שבאובדן דרך בהפעלת כח מיותרת. פוליטיקאים ראוי להם להוביל דרך ולא להיות מובלים על ידי ספינים וצבירת קולות."