מחקר חדש של הבנק העולמי, שכותרתו "הבטחת אנרגיה לפיתוח בגדה המערבית ובעזה", קובע כי ניתן להפיק אנרגיה סולרית בכמות של למעלה מ- 150 מגה וואט ברצועת עזה. לשם השוואה, התפוקה המקסימלית של תחנת הכוח של עזה היא 140 מגה וואט, אך בפועל נדיר שהיא מפיקה יותר מ-60 מגה ואט בשל העלות הגבוהה של דלק דיזל. ההערכה היא שאנרגיה סולרית המופקת על גגות לא תרווה את הצורך באנרגיה בעזה, שלפי המחקר צפוי להגיע ל- 900 מגה וואט עד 2030, אבל אנרגיה סולרית תתרום רבות להגדלת אספקת החשמל היומית. בו בזמן היא תסייע להבטיח טיפולי בריאות מצילי חיים, לחבר מערכות תקשורת, לשפר את אספקת המים, לספק טיפול נאות של שפכים, לאפשר פיתוח עסקי, ולהבטיח שהצרכנים יישארו מחוברים לחשמל אף אם יינזק חלק מהרשת במהלך עימות נוסף.
נכון למאי 2017 נמצאו ברצועה מערכות סולאריות בתפוקה של 310 קילוואט מותקנות או בתהליך התקנה על גגות של מתקני בריאות בעזה. בין השנים 2012 ל- 2014 תורמים בינלאומיים סיפקו לרצועה מתקני אנרגיה סולארית על גגות בתפוקה של 300 קילוואט. אך מאז 2014 גדלה הכמות פי 10 לכדי תפוקה של למעלה מ- 3,500 קילוואט. על פי משרד הבריאות בעזה וארגון הבריאות העולמי, ניתן להתקין גגות סולאריים נוספים בתפוקה של מגה וואט (1,000 קילוואט) ב-34 יחידות ומחלקות חיוניות בקרב 10 בתי חולים בעזה. העלות הצפויה היא כ-4 מיליון דולר. לשם השוואה, אספקת דלק לאותם המתקנים במחירים הנוכחיים הייתה עולה 1 מיליון דולר מדי שנה לזמן בלתי מוגבל.
מערכות סולריות על גגות, בעיקר למטרת אספקת אנרגיה לתשתיות חיוניות, הופכות לנפוצות. מחלקות רבות בבתי החולים, כולל מחלקות לטיפול נמרץ, ילודה וכירורגיה, אימצו מערכות סולריות היברידיות, העושות שימוש לחלופין בין רשת החשמל, מערכת סולרית, גנרטור לגיבוי וסוללת בטריות, על מנת להבטיח אספקת חשמל סביב השעון עבור פעילות מצילת חיים. גם מפעילי מערכות מים וביוב מגלים עניין גובר בשילוב אנרגיה סולרית. "יש למקסם הטמעת אנרגיה סולרית לא רק כדי כדי לשפר את איכות החיים, אלא כדי להשיב את הכוח לידיהם של התושבים בעזה", כותבת הבלוגרית שרה באדי, כלכלנית בבנק העולמי.
"שעתיים חשמל ביממה"
"יש לנו שעתיים חשמל ביממה", אומר עובד בכיר בתחום האנרגיה בעזה. עד לפני כעשר שנים בלבד נהנתה עזה מאספקת חשמל מלאה 24 שעות ביממה. אך עד 2016 כבר ירדה האספקה לכדי 12 שעות ביממה בשל מחסור חריף בחשמל, והמצב המשיך להידרדר במהירות מאז. בדרך כלל מייבאת עזה 120 מגה וואט חשמל מישראל ועוד 20 מגה וואט ממצרים, בעוד שהיא מייצרת לעצמה 60 מגה וואט בתחנת הכוח של עזה (GPP). בסך הכול מספיקה כמות זו למחצית מצרכי החשמל של עזה. כתוצאה מכך מוקצב החשמל לפרקים של שמונה שעות שאחריהן שמונה שעות ללא חשמל.
לאחרונה המצב הוחמר, כאשר חילוקי דעות פוליטיים הובילו לסגירת תחנת הכוח של עזה (GPP) על רקע עלייה במחירי הדלק, לצד ירידה של 30% בייבוא החשמל מישראל. בחום הקשה של הקיץ מכסה אספקה מצומצמת זו רק חלק קטן מכלל הביקוש, מה שמוביל לאספקת חשמל במשך שעתיים בלבד ביום. זוהי מכה קשה לאוכלוסייה החסומה מצד אחד מהיבשה ומהצד השני מהים ושמציאות חייה קשה בלאו הכי.
בנוסף, תשתית החשמל פגיעה ביותר כתוצאה מתכיפות העימותים בעזה. במהלך צוק איתן ב-2014 נפגעו קווי מתח רבים מישראל ומצרים, דבר שהותיר מאות אלפי אנשים, וכן מתקנים חיוניים כגון בתי חולים, ללא חשמל. לאור האפשרויות המוגבלות והאופק העגום, חיפשו תושבי רצועת עזה אלטרנטיבות על מנת שיוכלו להחזיר לידיהם את השליטה באספקת החשמל. בפרט, נעשה מאמץ משמעותי להתקנת מספר הולך וגדל של מתקני אנרגיה סולארית.
בארבע השנים האחרונות סיפק האו"ם אספקת חירום של דלק לגנרטורים בלמעלה מ-150 מתקנים חיוניים בעזה, ובהם בתי חולים ומתקני מים וביוב ציבוריים. על פי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מחירו של דלק חירום זה מגיע בדרך כלל לכ-6 מיליון דולר בשנה. אך נוכח השבתת תחנת הכוח של עזה (GPP) מאז אפריל השנה ישנו צורך להפעיל את הגנרטורים שעות ארוכות יותר, מה שחייב את הגדלת אספקת החירום של הדלק והעלה את המחיר עבור דלק חירום לעזה מעבר ל-10 מיליון דולר בשנה. מאחר שלא נראה סיום הולם לבעיית החשמל של עזה באופק, גובר העניין בקרב תורמים בינלאומיים למציאת חלופות ברות קיימא.