בשנים האחרונות חל שינוי במעמד המתגיירים הרפורמיים הודות למאמציה הרבים של התנועה הרפורמית. תנועה זו מסייעת לכל מי שמבקש להשתייך לעם היהודי לעבור תהליך שנועד לשלב את המסורת היהודית בחיי היום יום, כאשר מי שיכול לעבור מסלול גיור רפורמי הוא רק מי שיכול להוכיח שהינו שייך באופן רשמי למדינת ישראל. אזרחים ישראלים, תושבי קבע בארץ ותושבים זמניים בתהליך קבלת אזרחות.
למעשה, התנועה הרפורמית (התנועה ליהדות מתקדמת) מציעה כיום שלושה מסלולי גיור: תהליך של גיור כללי, שנועד לאנשים שאינם מגיעים מרקע יהודי אך מעוניינים לאמץ את היהדות, זרע ישראלי שמתאים לצאצאים לאב יהודי או לסב/סבתא יהודיים והוא פתוח בפני מתגיירים דוברי עברית אשר חיו את רוב חייהם בישראל. כמו כן, קיים מסלול גיור קטינים המיועד לילדים עד גיל בר/בת מצווה שהוריהם ישראלים אך אינם יהודים על פי ההלכה כמו למשל, ילדים מאומצים או כאלה שנולדו בתהליכי פונדקאות.
הגיור הרפורמי מוכר היום מבחינה משפטית בישראל. כלומר, מתגיירים רפורמים מקבלים תעודה המוכרת על ידי משרד הפנים ומעידה כי השלימו את תהליך הגיור הרפורמי. ההכרה באה לידי ביטוי בתהליך של רישום במשרד הפנים המכיר במתגיירים כיהודים באופן רשמי בישראל.
למעשה, החל משנת 2002 הגיורים הרפורמיים מוכרים במשרד הפנים ורשומים כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין.
עם זאת, הממסד הרבני בארץ ובחו"ל אינו מכיר בגיור רפורמי אלא רק בגיור אורתודוקסי. פירוש הדבר הוא שגיורים רפורמיים לא יוכלו להינשא דרך הרבנות או להיות מוכרים כנשואים ברבנות.
כמו כן, גיור זה מונע מבעד הילדים של המתגיירים הרפורמיים להינשא כיהודים דרך הרבנות אלא אם כן יעברו בעצמם וישלימו בהצלחה תהליך של גיור אורתודוקסי.
עם זאת, גיור רפורמי מאפשר להינשא בחו"ל ולהירשם במשרד הפנים כזוג נשוי או במעמד של ידועים בציבור, זאת לאחר הצגת הוכחות בנושא דוגמת חותמת אפוסטיל, תעודת נישואין מקורית מטעם הרשות המוסמכת ועוד.
לאחרונה עלה שוב לכותרות נושא הגיור הרפורמי עם אישור של ועדת השרים לחקיקה של "חוק גיור ממלכתי" על פיו, מערך הגיור בישראל יעבור לסמכותה הבלעדית של הרבנית הראשית. הצעת החוק למעשה מבקשת לעגן בחוק באופן רשמי את פעילותו של המערך לגיור ממלכתי. דהיינו: רק גיור שיעבור דרך מערך זה, כלומר על ידי הרבנות האורתודוכסית בישראל, יאושר כחוקי במדינה.
בדרך זו, תהליך הגיור יהיה אחיד ויבוסס על תכנים אחידים. עם זאת, גם אם החוק ייכנס לתוקפו אין הכרח שהוא יפגע במעמדו של מי שכבר עבר גיור רפורמי והוא גם לא עתיד למנוע ממי שעבר גיור רפורמי רישום משפטי במשרד הפנים.
גיור רפורמי אינו מקנה זכויות כמו גיור אורתודוקסי כמו למשל, זכות במסגרת חוק השבות או הזכות להינשא ברבנות. אך יש לשים לב שאפילו גיורים אורתודוכסיים שהתבצעו בחו"ל אינם זוכים אוטומטית בהכרת הממסד הרבני בארץ והמתגיירים יאלצו להוכיח בפני בית הדין הרבני בארץ את גיורם בעוד במקומות רבים בחו"ל הם יוכרו כיהודיים על ידי קהילות יהודיות בעולם. לחילופין, מתגיירים שהתגיירו באופן אורתודוכסי בבית דין קהילתי שאינו פרטי לא זוכים להכרה אזרחית ולרישום במשרד הפנים כיהודים.
לסיכום, הגיור האורתודוכסי הוא כיום הגיור הרשמי במדינת ישראל ועם זאת, גיור רפורמי מקנה הכרה אזרחית במשרד הפנים ובמרשם האוכלוסין אך לא ברבנות ומכאן גם הקושי שהוא מציב בפני מי שמעוניינים להינשא כדת משה וכדין דרך הרבנות ואף להיקבר כיהודים.