"המצב ברצועת עזה מידרדר במשך שנים, והגיע לקריסה מאיימת של הכלכלה והשירותים החברתיים הבסיסיים", נכתב בדו"ח, "יש צורך בוער בנזילות כדי להקל את תנאי החיים הקשים, ובה-בעת, יש צורך במהלכים אסטרטגיים מתוכננים, כולל פתיחת הגישה לשווקים חיצוניים והרחבת הפעילות המסחרית, כדי להביא להתאוששות ברת-קיימה". 

מרינה ווס (צילום: הבנק העולמי)
מרינה ווס (צילום: הבנק העולמי)

דו"ח הבנק העולמי יוגש לוועידת המדינות התורמות של הרשות הפלסטינית שתתכנס החודש בבריסל. הדו"ח מתריע כי "הרצועה זקוקה בדחיפות לכספי התרומות כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית וההומניטרית. מצב השירותים הבסיסיים כמו חשמל, מים וביוב והגישה של התושבים לשירותים הללו מידרדרים במהירות וגורמים לסיכונים בריאותיים הפך לאיום אמיתי. הצמיחה הכלכלית ברצועה הסתכמה ב-2017 ב-0.5% בלבד – כלומר, רמת החיים ירדה - לעומת צמיחה של כ-8% ב-2016. האבטלה בעזה עלתה מ-41.7% בשנת 2016 ל-43.6% ב-2017. הקיצוצים הצפויים בתקציב אונר"א צפויים לפגום ביכולת לספק שירותים ותעסוקה, ועלולים להביא לפיטוריהם של כ-18 אלף אנשי הצוות של הארגון ויעמיקו עוד יותר את המצוקה. הדו"ח מזהיר גם מהחמרה במתח ואי השקט (unrest) ברצועה על רקע המשבר ההומניטרי המתגבר.

"הרצועה זקוקה לסיוע שיביא להקלה במצב ההומניטרי בטווח הקצר, אך הסיוע אינו פותר את מצבה הירוד של הסביבה העסקית בעזה", אומרת מרינה ווס - מנהלת אזורית הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה, "המצב דורש פעולה של כל הצדדים לחידוש הצמיחה ויצירת מקומות עבודה כדי ליצור את התנאים הנכונים לשיקום המגזר העסקי הפרטי. בלא הסרת המגבלות על המסחר, הרצועה תמשיך לסבול מקיפאון והאוכלוסייה תמשיך לשלם עליו מחיר כבד, עם השלכות הומניטריות שאיש אינו מעוניין בהן".  

דו"ח הבנק חושף ירידה חדה בתשלום התרומות לרצועת עזה, מ-400 מיליון דולר ב-2016 ל-55 מיליון דולר ב-2017, ומזהיר מפני הידרדרות וחוסר יציבות כתוצאה מקיצוצים נוספים מתורמים ומאונר"א. אונר"א מסייעת לכ-80% מתושבי הרצועה ומחזיקה ברצועה 275 בתי ספר ו-22 מרפאות, ומחלקת מזון לכמיליון פלסטינים ברצועה. התרומות מהוות חלק מכריע מהתוצר ברצועה, כיוון שרק 13% מתושבי הרצועה עובדים במגזר היצרני (תעשייה וחקלאות). הירידה בתרומות מדרדרת את המצב ברצועה וכבר פגעה באספקת המזון והתרופות של כרבע מיליון פלסטינים. מעבר לכך, קיצוץ נוסף בתקציב אונר"א עלול להחמיר את המצב בהרבה, ולהביא לצמצום במזון ובתרופות של כמיליון פלסטינים. הדו"ח מציין סיבה נוספת להידרדרות המצב ברצועה: הרשות הפלסטינית, שמעסיקה  כ-80 אלף עובדים ברצועה, לא שילמה את שכרם במשך כחצי שנה ב-2017.

רק 54% מתושבי הרצועה שביקשו ב-2017 אישור לצאת לטיפול רפואי קיבלו אישור, השיעור הנמוך ביותר מאז 2008. 95% מתושבי הרצועה צורכים מים מזוהמים אפילו לפי הקריטריונים של מדינות מתפתחות. ל-97% מתושבי הרצועה אין מספיק מים בברזים והם רוכשים מים במחירים גבוהים מסוחרים פרטיים במכליות ניידות. תחנות הכוח מספקות רק שליש מצרכי החשמל ברצועה, 170 מתוך 500 מגאוואט חשמל שנדרשים לאספקת חשמל מינימלית.

בטווח המיידי, קורא הבנק למדינות התורמות להגדיל את היקף התרומות בכדי לאפשר נזילות מזומנים אשר תפחית את המצוקה ההומניטרית והכלכלית. בטווח הארוך, הבנק העולמי קורא לרשות הפלסטינית לזרז את איחוד מנגנוני הרש"פ בגדה המערבית עם המנגנונים בעזה, כדי לאפשר תשלום שכר לעובדים, אספקת חשמל סדירה והעברה של כספי תרומות לייעודם. כן קורא הבנק העולמי לרש"פ להמשיך במנגנוני ההתייעלות הפנימית של מוסדותיה. הבנק העולמי קורא להסיר את המצור על עזה ולהקל את הגבלות התנועה בגדה כדי לאפשר לחדש את הייצוא מהרצועה ואת הפעילות היצרנית ולחזק את הפעילות היצרנית בגדה.

קשיים כלכליים גם בגדה המערבית

הדו"ח מציין כי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית התייעלה - היקף ההכנסות ממסים זינק ב-22% עקב שיפור בגביית המסים. ואולם, לפי הדו"ח, רמת החיים בגדה המערבית הפסיקה לעלות לאחר שעלתה במשך מספר שנים. התוצר המקומי הגולמי (GDP) בגדה המערבית עלה ב-2017 בכ-2.4%, נתון שמשמעו ירידה בתוצר לנפש, כלומר ברמת החיים. האבטלה בגדה המערבית עומדת על 18%. בקרב הצעירים מתחת לגיל 30 יש אבטלה של 40%.

ההערכה היא שהתוצר יעלה ב-2018 בממוצע הכללי של הגדה והרצועה יחד ב-2.5% - כלומר, הרבה יותר מאשר ב-2017, אבל גם עליית תוצר של 2.5% משמעה ירידה בתוצר לנפש, כלומר ברמת החיים.

לפי הדו"ח, אחת הסיבות לדעיכה הכלכלית בגדה היא החמרה בתקנות להלבנת הון בישראל, שעלולה להביא לכך שבנקים ישראלים יסרבו לעבוד עם בנקים בגדה המערבית. תושבי הגדה סובלים גם מעליית מחירים זוחלת בשל עליית המחירים הזוחלת בישראל.