מאת: יואב שלמה
אנו מבלים בה את מרבית שעות היום שלנו, לעתים לאורך עשרות שנים, מבלי לתת את הדעת על כך שסביבת העבודה שלנו, כמו גם אופי ותנאי העבודה, עלולה לעתים לעלות לנו בבריאותנו. בניגוד לתאונת עבודה, אשר מוגדרת כפגיעה חד פעמית, מחלת מקצוע היא פגיעה בריאותית אשר התגבשה אצל עובד לאורך זמן, לרוב לאורך שנים ארוכות, בקשר ישיר עם תנאי עבודתו.
בעוד במקרים של תאונות עבודה קל להוכיח את הקשר הישיר של סביבת העבודה לתאונה ואת הפגיעה הנובעת מהתאונה, במקרים של מחלות מקצוע הדבר אינו פשוט כלל. מספיק להיזכר במאבקם של לוחמי השייטת להכרה במחלת הסרטן שנגרמה להם בעקבות צלילה בקישון, או בפיצויים שנפסקו לעובדי מפעלי אסבסט בעקבות מחלות סופניות שהפתחו עקב עבודתם, בשביל להבין את מורכבות הנושא.
רשימת הפגיעות המוגדרות כמחלת מקצוע מוגדרות בתקנות הביטוח הלאומי, ועל מנת שמחלה תוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קשר ישיר בין התפתחותה של המחלה לבין תחום ואופי העיסוק, ולמעשה להוכיח כי המחלה איננה תוצאה של גיל, מצב בריאותי כללי או פגיעה שקרתה שלא במסגרת העבודה.
לא תמיד פשוט להוכיח את הקשר בין הפגיעה למקום העבודה, ופעמים רבות הביטוח הלאומי דוחה את תביעת מחלת המקצוע, אך חשוב לדעת כי גם אם התביעה בביטוח לאומי נדחתה זהו לא סוף הסיפור. כך גם למדה על בשרה יאנה, מורה ויועצת חינוכית בת 58 אשר סבלה ממחלות מקצוע שונות, לרבות פריצות דיסק וכן קשיי נשימה שהתפתחו לכדי אסטמה חריפה.
"מ-2009 אני מבינה שאני לא יכולה לתפקד במסגרת שעבדתי, שיש לי בעיות קול מאוד חריגות, בעיות אף אוזן וגרון ואסטמה מאוד קשה, וגם שלוש פריצות דיסק אחת אחרי השנייה", מספרת יאנה, "אף אחד לא הסביר לי שאני צריכה לפנות למוסד לביטוח לאומי ואף אחד לא הסביר לי את כל התהליכים." לדבריה, כאשר כבר פנתה לביטוח הלאומי התחיל תהליך ארוך ומתיש של ועדות רפואיות, מבחנים וטרטורים, תהליך אותו מגדירה יאנה כאלים ומשפיל.
לאחר 42 (!) ועדות רפואיות, במהלכן מצבה של יאנה המשיך להידרדר וכן הופיעו אצלה מחלות נוספות אשר ייתכן ונבעו מהלחץ הרב בו היתה שרויה, פנתה יאנה לעזרתם המקצועית של מומחי "זכותי" למימוש זכויות רפואיות. שם נדהמו מכמות הועדות שעברה, ולאחר סקירה מלאה של התיק הרפואי שלה סייעו לה לסיים את הפרשה בתוך חודשים ספורים. ארבע שנים של ביורוקרטיה מיותרת הגיעו לקיצן ויאנה זכתה, בעזרת "זכותי", לפנסיה נוספת של 2,500 שקלים מדי חודש לכל החיים.
היום, 5 שנים לאחר שהסתיימה הפרשה, ממליצה יאנה לכל מי שנמצא במצב דומה שלא להסס ולפנות לעזרת מומחים כבר בשלבים הראשונים. לדבריה, לא רק בגלל העזרה המקצועית אלא גם בגלל היחס האנושי, הכבוד והתמיכה לה זכתה מהם לאורך כל התהליך. "אני כבר איבדתי את כל המוטיבציה שלי לחיים, זה כואב. היחס האנושי איפשר לי לפתוח דלת לתקווה ולחייך קצת", אומרת יאנה, "פעמיים בשבוע הם התקשרו לשאול איך אני מרגישה, ואלו היו הטלפונים היחידים שאני קיבלתי".