המחקר מראה כי העלייה במחירי המשקאות בעקבות הטלת המס הייתה מעבר לסכום המס שהוטל עליהם במרבית המשקאות, גם בנטרול האינפלציה באותן שנים. כמו כן, לאחר ביטול המס, הירידה במחיריהם של המשקאות שמוסו הייתה נמוכה מנטל המס שהוסר מהם, אף היא בנטרול האינפלציה.
המשמעות, על פי המחקר, היא כי בטווח הקצר יצרניות המשקאות גלגלו את מלוא סכום המס לצרכנים ואף ניצלו את הטלת המס לצורך העלאת מחירים. בטווח הארוך, לאחר שהמס בוטל, הן לא הפחיתו את מלוא סכום המס מהמחיר לצרכן – כך שהירידה בהכנסות המדינה ממס לא התגלגלה במלואה לצרכן.
מבחינת הצריכה, המחקר מראה כי הצריכה לא חזרה לרמתה מלפני הטלת המס, אך נרשמה מגמת עלייה מתונה. בבחינה של הצריכה במגזר החרדי בלבד נמצא כי להטלת המס הייתה השפעה גדולה יותר מאשר במגזר הכללי.
מס הקנייה על משקאות מתוקים נקבע בגובה של 1 ש"ח לליטר על משקאות מתוקים, ו-6 ש"ח לליטר תרכיז או לקילוגרם אבקה להכנת משקה מתוק. בנוסף הוטל מס בגובה 0.7 ש"ח לליטר על משקאות שבהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, על משקאות מתוקים המכילים חומר ממתיק אחר וכן על מיצי פירות שבהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, ו-4.2 ש"ח לליטר תרכיז של משקה כאמור.
תוספת הכנסות המדינה ממס זה בשנת 2022 עמדה על כ-900 מיליון ש"ח. בהתאם לעליית המחירים והמדד, אילו המס היה חל בשנת 2025, הגידול בהכנסות המדינה היה עומד על כ-1.05 מיליארד ש"ח.
על המחקר חתומות רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר מחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים.