בג"צ ידון היום ב"קווי המהדרין" המפרידים בין גברים ונשים

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון חיברה השנה דו"ח מקיף בנושא קווי ההפרדה. בדו"ח נחשפו ממצאים שמעידים כי מדובר בתופעה רחבת היקף שחורגת מגבולות המגזר החרדי. נשים דתיות וחילוניות סובלות בקווים אלה לעיתים קרובות מאלימות, הטרדות והשפלות.

מנתונים שאסף סמנכ"ל עמותה ומחבר הדו"ח שחר אילן עולה כי בישראל 63 קווי הפרדה רשמיים הפועלים ברישיון משרד התחבורה ומקיימים 2,500 נסיעות ביום. כמו כן, קיימים קרוב לעשרה קווי הפרדה לא רשמיים.31 קווים פועלים בירושלים, עובדה שהופכת את הבירה לשיאנית ההפרדה בתחבורה הציבורית. אחריה ניצבת בני ברק בה פועלים 20 קווי "מהדרין", ואחריהן העיר החרדית ביתר עילית בה פועלים 18 קווי הפרדה.

הדרישה לקווים הנפרדים עולה בעיקר מקרב הזרם החסידי במגזר החרדי. בביתר עילית שבה מתגוררים חסידים רבים כל 18 קווי האוטובוס הם קווי הפרדה. במודיעין עילית שרוב תושביה משתייכים לזרם הליטאי במגזר רק 2 מ-22 הקווים שפועלים בעיר הם קווי הפרדה. מספר קווי ההפרדה צמח במהירות בעשור האחרון. עד סוף שנת 2002 לא היו כמעט קווי הפרדה בארץ. אך בשנת 2003 הוכפל מספרם מ-7 ל-15.

בניגוד לדעה הרווחת, הקווים פועלים לא רק באזורים חרדיים. קווי ההפרדה נעים בכל הארץ: 13 קווים מגיעים לצפון, עשרה לדרום, וקו אחד מגיע אפילו לתל אביב. אגד מפעילה 39 קווי הפרדה, וחברת דן רק קו אחד. שאר הקווים מופעלים על ידי חברות פרטיות, רובם ברישיון משרד התחבורה.

בקווי המהדרין "נאכפים" כללי "צניעות" נוקשים: ארבעת הספסלים הקדמיים לפחות שמורים לגברים, וב-62% מקווי ההפרדה נדרשות הנשים לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית. בירושלים אסורה עליית נשים לאוטובוס מהדלת הקדמית בכל קווי ההפרדה העירוניים. נהג האוטובוס בקווי ה"מהדרין" מצווה לא להפעיל רדיו, ורוב הקווים לא עוצרים בתחנות המרכזיות בערים אלא בשכונות החרדיות כדי למנוע מהנוסעים חשיפה לחברה הלא חרדית.

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אומר בתגובה לתופעה כי "בעולם הדמוקרטי מתבוננים בתדהמה על קווי ההפרדה ההולכים ומתפשטים בישראל, ונזכרים בימי ההפרדה בין הגזעים בתחבורה הציבורית בארצות הברית ובדרום אפריקה. הציבור מאס בטרור הצניעות וברבנים המעודדים אותו. הציבור מאס בפוליטיקאים הקונים שלטון ותמיכה פוליטית במחיר רמיסת זכויותיהן וכבודן של נשים".