נהר הירדן ומקורותיו, מגבול הלבנון ועד לכינרת, נמצאים בשנים האחרונות בעומס הולך וגדל של שימושים ובהם תיירות, נופש, מסחר וחקלאות, דבר הפוגע באיכות המים. על רקע זה, מנהלת הנחלים החלה בתכנון פרויקט חדש לבדיקה של איכות המים באפיקי הירדן
תופעות כמו הזרמת שפכים ביתיים או תעשייתיים, חלחול של נוזלים שונים שמקורם בפסולת שהושלכה על ידיי מטיילים, חומרי דשן חקלאיים ועוד עלולים לשנות את הרכב המים ואת השפעתם על צורות החיים הקשורות בהם, וביניהם גם האדם.
תחנות לניטור מים לגילוי מוקדם של הופעת זיהום היא הדרך להפנות את זכוכית המגדלת המחקרית אל עבר העובדות , והצעד הראשון בדרך ארוכה לשמירה על מקורות המים.
מאז שנות ה- 80 , ארגוני סביבה ומחקר בארה"ב ואירופה, החלו במדידה תדירה של נתונים לשם מעקב, חיזוי שינויים ונקיטת אמצעים בתגובה לשינוי, כעת גם לאצבע הגליל יש הזדמנות להצטרף ליוזמה החשובה.
בספטמבר 2003 הוקמה לראשונה בארץ תחנת LTER ברמת הנדיב. השאיפה היא שניטור ארוך הטווח יאפשר לשמר ולהעשיר את מגוון המינים, החברות, הנופים והתהליכים המאפיינים את הנוף הים-תיכוני בפארק וכמו כן לפתח שיטות חדשות למחקר, לניטור ולממשק, כך שהפארק יהווה מודל לניהול שטחים פתוחים באזור הים-תיכוני שכן תהליכים אקולוגיים רבים הם ארוכי טווח במהותם ולכן צריכים להיחקר לאורך זמן.
" יש לנו כוונה לשתף פעולה עם מערכת שעובדת טוב מאוד ב'גני הנדיב' (שמורת טבע ומכון מחקר באזור זיכרון יעקב על שם הברון רוטשילד). לניתור יש ערך מחקרי רב שחוקרים באזור ישמחו להיעזר בו וכמו כן סטודנטים מתל חי כבר מביעים התעניינות לקחת חלק בפרויקט כחלק מסמינריונים שהם עורכים". אמר משה שליט, מומחה באיכות הסביבה, נציג במנהלת הנחלים לאחר חזרתו מסיור בשמורה.
יעל אתר-פלד מהיחידה הסביבתית מוסיפה: " אנחנו ביקרנו ברמת הנדיב על מנת ללמוד את שיטת העבודה ולהתאימה לגליל. כיום ברור שנתונים שנאספים ונאגרים לטווח ארוך חיוניים להבנתנו את שלל הגורמים שעלולים לפגוע בסביבה, ויש להם השלכות חשובות לגבי שמירת הטבע".
יוזמה נוספת שהתקבלה בברכה ונבדקת בימים אלה הוא שילובו של הפרויקט המצליח של מנהלת הנחלים "שומרי הנחל" יחד עם פרויקט תחנות הניטור. עזרא יסעור, איש שטח ומומחה הציע שהילדים בפרויקט ילמדו לבנות בכוחות עצמם תחנות ניטור ויהיו אחראים על אסיפת הנתונים.