החלטה מכרעת וחסרת תקדים לגבי מבנה דורטל סול באילת, התקבלה השבוע (13.3) על ידי סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו – כב' השופטת ורדה אלשייך, אשר קיבלה את בקשת עיריית אילת לאפשר את מכירת מבנה "דורטל סול" כמות שהוא (as is) ובתוך כך לסלק את המפגע. עד לסיום הליך המכירה אישרה כב' השופטת אלשייך גם את בקשת העירייה לעטות שלטי פרסום על המבנה, באופן שיכסו מעט מחזיתות המבנה, יסתירו את חלקו ויפחיתו מעט את המראה הבלתי מרנין שהוא יוצר בלב העיר

כלים

מזה תקופה ארוכה פועלת העירייה להסיר את המפגע שיצר מבנה "דורטל סול" העומד בשיממונו כבר שנים רבות. בין היתר, הפעילה העירייה את סמכויותיה השונות מכוח חוקי עזר, פעלה לגדר את המקום, פנתה בדרישות וחיובים למחזיקי הדירות, הגישה עתירות ואף פנתה למשרד הפנים, בבקשה לפעול בהתאם לחוק לעידוד סילוקם של בניינים בעלי חזות מוזנחת, התשנ"ב – 1992 לשם הכרזה על בניין דורטל-סול כבניין בעל חזות מוזנחת, שהכרזה עליו כאמור תאפשר את סילוקו בבוא העת.

השבוע הגיע, כאמור הסיוע מבית המשפט המחוזי, אשר צפוי להביא סוף לסאגה שנמשכת כבר מעל עשר שנים והישג לעירייה על נחישותה. בעתירה האחרונה שהגישה העירייה באמצעות משרד עורכי הדין – אבי נימצוביץ', הגישה העירייה בקשה לפעול לאלתר למכירת "הנכס" ולפרסם את הנכס למכירה ו/או לנהל משא ומתן עם מציעים למכירת הנכס מכוח היותה נושה ורשות מינהלית גם יחד. בנימוקים לבקשה צוין, כי במשך שנים רבות קיים סכסוך בין בעלי הזכויות בנכס לבין עצמם ובינם לבין כונס הנכסים, דבר אשר הקשה על מכירת הנכס על אף שהיו שגילו בכך עניין.

באותה עתירה הגישה, כאמור העירייה בקשה, להציב שלטי פרסומת, אשר יכסו את חזיתות המבנה ויסתירו את המפגע הסביבתי והתברואתי. כבוד השופטת אלשייך קיבלה, כאמור את בקשות העירייה ודחתה את טענות המשיבים, ביניהם כונס הנכסים של החברות מלון נופית בע"מ וים אילת בע"מ – עו"ד אמיר דולב וחברת גפנים יזמים בע"מ שלטענה רכשה כ – 80 דירות במתחם "דורטל סול".

כבוד השופטת חיזקה את טענות העירייה באשר להכרח בהסרת המפגע וגם את זכויותיה לגבות ארנונה ולהפיק רווח מן הנכס. "אכן העירייה פועלת ושוקלת צעדיה במידה רבה, כנושה, או בעל אינטרס כספי ניכר במלון אלא שלצד האמור לעיל יש לעירייה גם כובע נוסף חשוב ועקרוני לא פחות והוא כובעה כרשות מנהלית אשר לצד רצונה להפיק הכנסות הינה אחראית על השטח שמסור לחזקתה לרבות ענייני תברואה ובטחון" ציינה כב' השופטת.

"כל רשות מקומית שהיא, אינה חייבת ואף אינה רשאית להסכים למצב בו הופך נכס בשיעור גודל שכזה למפגע תברואתי הולך ומחריף...זכות וחובה זאת של הרשות המקומית "לעמוד על שתי רגלים אחוריות" במצב דברים שכזה אינו קשור כלל ועיקר לחוב העומד, אם ובמידה שעומד, לטובתה. נהפוך הוא, הרשות המקומית רשאית ואף חייבת הייתה לפעול ואף בתקיפות רבה וללא שיהוי כדי לסלק מפגע שכזה וזאת אף אם היה מוכח מעל ומעבר לכל ספק, כי אין חבים לה ולו פרוטה שחוקה בגין הנכס כיום או בעתיד. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח מקומו של הנכס בסמוך לאזורי תיירות ושכנות מגורים דבר אשר עשוי לחשוף את הרשות במוקדם או במאוחר לתביעות נזיקין".

עוד ציינה כב' השופטת: "זאת ועוד, דומה כי בנסיבות המקרה נשתכחה מבעלי הזכויות וטועני הטענות למיניהם עובדה חשובה נוספת הנוגעת למעמדה של העירייה והאפשרויות הגלומות בפניה זאת בכובעה לא כנושה, אלא כרשות מנהלית, היה ותמשיך אותה סאגה משפטית חסרת פתרון הלאה, ומצב הנכס ימשיך ויתדרדר...הרי שבסופו של יום עשויה העירייה להחליט ובצדק כי הגיעו מים עד נפש והיא מוכנה להקריב כליל את האינטרס הכספי שלה למען האינטרס המנהלי-ציבורי ובכובעה כרשות מנהלית לפעול להריסת הנכס בתור מפגע ומבנה מסוכן".

והוסיפה: "הבהרות אלו סותמות את הגולל, במידה רבה על טענות הסף וטענות אחרות שהעלו המתנגדים. נוכח חשיבות הדברים אחזור ואזכיר: הקריסה, כמו גם הסכסוך המשפטי, תלוי ועומד כעשור שנים (!) ואשר לא עלה בידי איש מהמתנגדים לקדם את מכר המלון או את שיפור המלון בדרך כלשהי".

סופו של פסק הדין, הוא כדברי בית המשפט: "יש לקבל את בקשת העירייה במובן זה כי אני מורה לכונס ולמפרק לאמץ את המתווה המוצע על ידה ולנהל בעזרת וביחד עם באי כוחה של העירייה הליך קצר של פרסומים ומשא ומתן עם המציע נשוא הבקשה כמו גם עם גורמים אחרים במידה ויתגלו ככאלה, זאת אגב אימוצו של מתווה למכר זכויותיהם של בעלי התפקיד באורח אשר מטרתו המוצהרת להעביר את המלון, על התסבוכת המשפטית הכרוכה בו, לבעלותו של גורם סולבנטי (בר פירעון) ...ספק גדול עד כמה יעמדו למתנגדים השונים זכויותיהם בכדי למנוע את המהלך ואין לי אלא לקוות כי כל הצדדים יתעשתו וימנעו מהגעה לסיום עגום שכזה לפרשה."

באשר לבקשת העירייה להציב שלטי פרסום אשר יכסו את חזיתות המבנה קבע בית המשפט ופסק: "בשולי הדברים אעיר: לא מצאתי בטענות הכונס כל התייחסות לבקשתה של העירייה למזער נזקים, בשלב הביניים, על ידי היתר להציב שלטי פרסומת אשר יכסו מעט מחזיתות המבנה, יסתירו את חלקו ויפחיתו מעט את המראה הבלתי מרנין שהוא יוצר בלב העיר. על פניו, ובהעדר כל נימוק נגדי, נראה כי עניין לנו בהצעה הגיונית, אשר מבקשת לייצר הכנסות ולמזער (ולו במעט) את הנזקים. אי לכך, אין לי אלא להיעתר אף לסעד זה נשוא בקשת העירייה, כמבוקש. אי לכך ובכפוף להערות נשוא החלטתי זו, דין הבקשה להתקבל".

בהתאם להחלטה האמורה תפעל העירייה להקצות שטחי פרסום שיכסו כאמור את חזיתות המבנה ובמקביל יפעל בא כוחה – עו"ד אבי נימצוביץ ביחד עם הכונס והמפרק להוציא את המכירה אל הפועל.