מר נגר טען להגנתו כי הבנייה המדוברת הינה בגדר "זוטי דברים" וכן טען ל"הגנה מן הצדק" שכן לטענתו עיריית אשקלון והתובעת דאז, פעלו באופן פסול בכך שרדפו אותו באופן אישי וכן לטענתו העירייה נקטה במדיניות אכיפה בררנית היות ורק כנגדו הוגש כתב אישום בגין הקמת גדר.
השופטת נגה שמואלי- מאייר דחתה את כל טענותיו של מר נגר אחת לאחת וקבעה כי בהתנהלותן של עיריית אשקלון והתובעת דאז, אין כל רבב .
ובלשון בית המשפט: "מצאתי את עדת התביעה 2 (התובעת דאז) כמהימנה וקיבלתי במלואו את הסברה לאופן התנהלותה בתיק. התרשמתי כי התערבותה בעניינו של הנאשם נבעה מהפעלת שיקול דעת מקצועי וענייני מצידה, לפיו המקרה של הנאשם הינו חמור דיו באופן המחייב להוציא דו"ח בגינו. לא זו אף זו, הנאשם הגיש מספר תלונות לגורמים שונים בשל התנהלות עדת התביעה 2 (התובעת דאז) כלפיו, וביניהם משטרת ישראל, לשכת עורכי הדין ופרקליטות המדינה. התרשמותם של כל הגורמים הללו הייתה כי עדת התביעה 2 (התובעת דאז) התנהלה באופן ראוי ללא כל פגם או פסול, וכל התלונות אשר הוגשו נגדה ע"י הנאשם נגנזו בסופו של יום"
כאמור, בית המשפט דחה את טענות הנאשם בדבר "זוטי דברים" ו"ההגנה מן הצדק" והרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. מתן גזר הדין נקבע ליום 13.7.11 .