אז זהו, אחרי היעדרות ממושכת, אני חוזר שוב לאתר מלא מרץ ועזוז. אם יש עדיין אי מי שאי פעם קרא את טורי הדעה שפורסמו אז בשמי, הוא לבטח זוכר אותי כ"משבית שמחות" להכעיס. צר לי לאמר שגם בחלוף השנים, לא נגמלתי מתכונה מרושעת זו וקוראיי העתידיים (אם יהיו כאלה) ייווכחו בכך מהר מאד. אני מוצא אם כן לנכון הזהיר אותם מראש כך שיוכלו למלט עצמם בזמן מהגיגיי העגמומיים, ואם למרות זאת הם יבחרו להמשיך בקריאה, הדבר יהיה על אחריותם בלבד. עתה משאמרתי את הדברים בכנות וביושר, אני חש הקלה ואני כבר מוכן ומזומן "להשבית כל שמחה" שתיקרה בדרכי, ולמזלי השבוע החולף זימן לי שפע של "שמחות". השאלה היא רק באיזו מהן להתחיל.