"לך תמכור כליה" אמרה שופטת משפחה לאבא גרוש. "לא אכפת לי מאיפה תביא את הכסף" אמרה שופטת אחרת. שופט חובש כיפה, פאול שטרק, אמר לאברך שעשה מצוות פרו ורבו, לצאת מהישיבה ולעבוד וגזר עליו לשלם תמורת שלושה ילדים 4,450 ₪, כאשר שכרו של האברך הוא 1,700 ₪. על אבא חילוני אחר עם שלושה ילדים ומשכורת של 5,000 ₪ פסקו 6,700 ₪ מזונות. איך אשלם, שאל האבא? "מהכלא" ענתה השופטת. זו המציאות. מה קורה כאן? מאיפה שופטי בית המשפט למשפחה חושבים שהגברים אמורים להביא את הכסף?
