הורות

בשורת השוויון ההורי פרצה לתודעה בשנת 2008 כאשר פורסם דו"ח הבינים של ועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין ופרידה, אשר המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, ושוויון הורי. בשנת 2012 עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו ולא קראו את הדו"ח. בחיפה, השופטת אספרנצה אלון אשר צברה תלונות אין ספור מגברים וארגוני אבות, ממשיכה להתנהג כאילו אין שניט ואין שוויון. החלטה מקוממת במיוחד, מתאריך 7/3/2012 בתמ"ש 11995-09-09 המגלה לכאורה משוא פנים מובהק לטובת נשים, מעוררת חמתם של ארגוני הגברים, אשר דורשים העברתה לבית משפט שאיננו משפחה

לפני אי אלו שנים קיבלתי משמורת על ביתי הבכורה, מסיבות שונות ומשונות שלא פה המקום לפרט. תפקדתי כמה שנים כאב משמורן יחיד לביתי בעזרתם של הורי (אין על שני הפולנים האלו). בשנים האלו למדתי על בשרי כיצד מתייחסת המערכת אל הורה יחידני ובמיוחד, אם הוא גבר

כיצד נתמודד עם חששם של ילדים להיפרד מההורים? שיחה פתוחה עם הילד על פחדים כרגש נורמלי, שימוש ב"חפץ מעבר", טקס פרידה וטכניקות הרגעה יכולים להקל. מדריך להורים מתוך הספר "קופסת המחשבות הצבעוניות"

האו"ם: על מדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך ולהקטין את מזונות הקטינים על מנת לאפשר לאבות קיום מינימאלי בכבוד

נדחתה בפער קטן הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ (קדימה) להכרה בהוצאות טיפול בילדים. ח"כ זוארץ, יו"ר השדולה לקידום הורות ותעסוקה: "הקואליציה הרעה הזאת לא קשובה לדרישה לצדק חברתי, זהו חוק בסיסי המאפשר לאזרחיות ואזרחים רבים לצאת לעבוד ולהגדיל את היקף הכנסתם"

יציאה לטיול עם הילדים בחגים היא הזדמנות מצויינת לאחד את המשפחה. הכיוון: צפון ולפניכם זמן נסיעה לא מבוטל. אתם יושבים מקדימה, הילדים מאחור ועל פניו הכל זורם על מי מנוחות. כל אחד בענייניו: אחד הילדים מזמזם שיר, השני מתבונן בדרך, ולפתע צצה לה השאלה המסורתית מכיוונו של אחד הילדים: "אמא, מתי מגיעים?"

הורים יקרים, בעוד מספר ימים יצעדו ילדיכם לעבר חטיבת הביניים. שינוי משמעותי בחייהם יתרחש במעבר חד וללא הכנה. אתם לא תהיו שם לאחוז את ידם ביד רועדת ומתרגשת, סבתא וסבא לא יקנו להם קלמר מלא כל טוב לקראת המעמד החגיגי ואפילו המצלמות שלכם לא ינציחו את הרגע. זה לא מתאים, הם כבר גדולים. הם לא עולים לכיתה א', הם עולים לחטיבה

הילד שלכם עולה לכיתה א'. אתם מביטים בו ולבכם מתפוצץ מאושר, מגאווה ומדאגה. המחשבות לא עוזבות את הראש- מה יהיה, איך יהיה, איך הוא יסתדר שם, ובכלל- הילקוט יותר גדול ממנו, בקושי רואים את הראש שלו!

הליכה לגן ילדים מהווה שלב מהותי וחשוב בכניסת הילד למסגרת חינוכית וחברתית, וכרוכה לעיתים בקשיי הסתגלות לא פשוטים. עזיבת הבית והפרידה מההורים מהווים אתגר גדול לילדים וגם להורים

קשיי ההסתגלות וההשתלבות של הבוגר הסובל מליקויי למידה ומהפרעות קשב וריכוז, אינם מסתיימים עם גמר שנות לימודיו הפורמליות. הם ממשיכים ליצור תקלות מורכבות בתהליכי העיצוב של מסגרת משפחתית הכוללת זוגיות והורות, ובתפקודו בתוכה. אלא שבהבדל מקשייו הקודמים בבית הספר, במוסדות להשכלה גבוהה, ברכישת מקצוע ובהתקבלות והסתגלות לעבודה, הרי שבחיפושיו אחר שותף/פה לחיים, ומאוחר יותר בנסיונות ההיענות שלו למטלות משפחתיות והוריות יומיומיות, לא נמצאת עבורו כל מסגרת גג חיצונית העשוייה לתמוך בו. הוא בודד לעצמו במאבקיו ההתחלתיים על יצירת קשר כמו-גם במלחמתו הבלתי פוסקת, אחר-כך, על הבנה, קבלה ושיתוף פעולה הרמוני עם בן/ת זוגו וילדיו, למרות ולצד ליקוייו