יש ברי מזל שגורלם באמת שפר עליהם. קחו למשל את ניצב אורי בר לב. לכל הדעות, בחור ממש אוצר: יפה, מוכשר, מצליח. וכמו שאומרים אצלנו, "מלח הארץ". הנה לא הספיק לשוב מחופשה ממושכת (בסדר בסדר, "השתלמות"), וכבר הוא מודיע בקול תרועה שהוא יוצא לעוד שישה חודשי חופשה, וזאת לא לפני שהוא טורק את הדלת ומצהיר שהוא "משעה את עצמו ומסיר מועמדותו לתפקיד מפכ"ל". במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי: "חבל!! למה הוא עושה לנו את זה?", אלא שבמחשבה שנייה הבנתי שאורי, "ילד שלי מוצלח", הוא לא רק מוצלח, הוא גם לא פרייר. הוא לא ייתן למישהו את התענוג להשעות אותו ולהסיר את מועמדותו לתפקיד הרם. הוא יעשה את זה לבד ויצא "חופשה". המילה "חופשה" היא מילה נחמדה מאשר "השעיה"