משפט

שנת הלימודים נפתחה לא מכבר, שלחנו את ילדינו לבתי הספר והגנים וכבר בירכנו לשלום את תקופת חופשות החגים. לאחר ההכנות, הקניות וההתרגשות הנובעת מתחילת שנה, כדאי גם להיערך ולדעת כיצד להתמודד עם מצב של תאונות, לא עלינו והכוונה לא רק לתאונות המתרחשת בשטח ביה"ס או בשעות הלימודים.

אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.

מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.

עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.

למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.

 בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.

האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.

מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.

יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.

פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.

עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".

בימים אלה הארץ גועשת חדשות לבקרים לכל מיני שערוריות . הנה כי כן , לפנינו תיק חקירה , אשר בראשיתו הוטל עליו צו איסור פרסום , והמון מן הנסתר , לאור כך , געשו כל מדורי הרכילות על מעצרו של עו"ד רונאל פישר .

חברת מ.פינס הגישה תביעה כנגד חברת מכשירי תנועה ומכוניות בע"מ

לאחרונה הוגשה תביעה בבית המשפט המחוזי מרכז כנגד חברת מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ, אשר לכאורה ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי בשוק החלפים המקוריים לרכבים מסוג סוזוקי, קרייזלר, ג'יפ ודודג'.התביעה הוגשה על ידי חברת מ. פינס, לייבוא ולשיווק חלפים לרכב, באמצעות באי כוחה עו"ד אורן גלעדי ועו"ד נועם בן-עמי, שטענו כי חברת מכשירי תנועה ניצלה את מעמדה המונופוליסטי כיבואנית בשוק החלפים המקוריים לרכבים, כדי לפגוע בה.בכתב התביעה נטען כי חברת מכשירי תנועה ניצלה סכסוך עם חברת פינס אודות חלק חילוף ספציפי, על מנת להפסיק לספק חלקי חילוף מקוריים לחברת פינס. לאחר שעורכי-דינה של פינס התריעו כי הדבר איננו חוקי, נסוגה 'מכשירי תנועה' מהסירוב המוחלט והציבה לפינס תנאי רכישה מפלים לרעה ביחס לספקי החלפים האחרים, כגון דרישה לתשלום במזומן והיעדר אפשרות להנחה, לעומת הנחה של כ- 24% ללקוחות אחרים.

בשיחה שהוקלטה בין נציג פינס לאחד מעובדי הספקים האחרים, ניתן לשמוע עדות על כך שהנאשמת הורתה ללקוחותיה- ספקי חלפים אחרים, שלא למכור לחברת פינס חלקי חילוף מקוריים מסוג אלו שמוכרת 'מכשירי תנועה', כך שתבטיח את המונופול ותאלץ את התובעים לרכוש חלקים אלו בתנאיה המפלים:"החברה (מכשירי תנועה) פנו אלינו אמרו לנו אל תמכרו בכלל לפינס... אנחנו יודעים שאתם מוכרים לפינס, אנחנו לא רוצים שתמכרו להם, אל תמכרו להם".לאחר שהספק הנדון המשיך למכור חלפים לתובעת, על אף דרישתה של 'מכשירי תנועה', הטילה לכאורה האחרונה סנקציות גם על אותו ספק. מהקלטה נוספת עולה כי ההוראה על אי מתן שירות לחברת פינס נמסרה גם למוסך שירות אשר ספג איומים כי יישלל ממנו המעמד של מוסך שירות מורשה של סוזוקי. לראיה, מסר נציג המוסך את תוכן שיחתו של מנהל אגף החלפים של 'מכשירי תנועה' עם בעל המוסך: "אתם לא מוכרים לפינס, אני יודע על הכל... עכשיו זה הגיע למנכ"ל. אני לא רוצה שיהיו לכם בעיות ושיסגרו לכם את סוזוקי...סוזוקי זה משפחה".

עוה"ד גלעדי ובן-עמי דרשו מבית המשפט המחוזי לקבוע כי פעולותיה אלו של חברת מכשירי תנועה מהוות ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי ועריכת הסדר כובל, כל זאת בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. עו"ד גלעדי העוסק בדיני הגבלים עסקיים: "לא יעלה על הדעת מצב בו חברה מנצלת לרעה את מעמדה בשוק. מלבד סירוב בלתי סביר לספק מוצרי תעבורה הנכללים במסגרת "מצרך בר פיקוח" על פי חוק הפיקוח, התנהלות חסרת תום לב זו, עלולה להוביל להפחתת התחרות בשוק ואף לפגוע בציבור."

זוג תושבי אשדוד, שלהם ארבעה ילדים,  מנהלים מזה כמה חודשים הליכי גירושין. במסגרת הליכי הגירושין, וככל הנראה מהסתה של אבי הילדים את אמו (סבתם של הנכדים), הסבתא החלה לפגוע בילדים (נכדיה שלה). בנסיבות אלה, עתרה האישה, באמצעות עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, אל בית המשפט ובו ביקשה צו הרחקה כנגד הסבתא.

חברת קרביץ עתרה (ב' 8/7/13) כנגד מינהל הרכש הממשלתי שבמשרד האוצר, על מנת שיורה על ביטול זכייתה הפסולה של חברת גרפיטי במכרז מרכזי מ.מ.מ 02-12 לאספקת צרכי משרד עבור משרדי הממשלה, ויכריז על הצעתה של קרביץ כהצעה הזוכה במכרז.

עניינה של העתירה, אשר הוגשה באמצעות עורכי-הדין אורן גלעדי ועמית גולד לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, הינו בהתנהלותו הלקויה של מינהל הרכש בנוגע למכרז – התנהלות אשר כפועל יוצא ממנה זכתה במכרז חברת גרפיטי, בניגוד לדין.

מדובר במכרז בהיקף הנאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה, שפרסם מינהל הרכש הממשלתי, לרכישת ציוד משרדי עבור משרדי הממשלה בכל הארץ וכן עבור יחידות הסמך של השירות הממשלתי, כדוגמת מינהל מקרקעי ישראל, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה.

בעתירה טענה חברת קרביץ כנגד התנהלות לקויה של מינהל הרכש לאורך כל הליכי המכרז. לטענת החברה מלכתחילה גיבש מינהל הרכש את תנאי המכרז באופן לא שוויוני, כך שבמכרז ניתנה עדיפות לפריטי ציוד משרדי המיובאים באופן בלעדי על-ידי חברת גרפיטי;

בהמשך, נמנע מינהל הרכש מלפסול את הצעת גרפיטי במכרז על אף שלא עמדה בתנאי הסף של המכרז ולא כללה את כל המסמכים הנדרשים במכרז;

במסגרת המכרז איפשר מינהל הרכש איפשר לחברת גרפיטי בלבד לספק בפועל פריטים זולים מתוצרת סינית ובאיכות נמוכה, על אף שדרישות המפרט במכרז קבעו כי הפריטים שיסופקו נדרשים להיות פריטים איכותיים ממותגים מובלים;

מינהל הרכש לא נקט בצעדים מתבקשים לאור תוצאת בדיקת איכות מדגמית שערך לפריטים אותם מספקת גרפיטי, לפיה נמצאו ליקויים ביותר מכרבע מהפריטים

עו"ד אורן גלעדי: "לא רק שכל פגם במכרז הינו בגדר גורם שיש בו כדי להביא לביטול המכרז בפני עצמו, אלא שכל פגם אף משקף את  ההתנהלות הבלתי שיוויונית והמפלה של מינהל הרכש, אשר פגעה באופן חמור בעקרון השיוויון במכרז זה. נוכח הפגמים שנפלו בהליכי המכרז, ולאור העובדה כי בכל שלבי המכרז פגע מינהל הרכש בעקרון השוויון העומד בלב דיני המכרזים הרי זכיית גרפיטי במכרז היא פסולה ולפיכך עתרנו לבית המשפט בבקשה לבטלה".

עת"מ 16028-07-13 קרביץ (1974) בע"מ נ' מינהל הרכש במשרד האוצר ואח'. 

ההחלטה להתגרש אינה החלטה פשוטה. אך ברגע שהגעתם אליה ואתם שלמים איתה, כדאי להתחיל להתכונן קדימה. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניכם היא איך לסיים את התהליך בצורה היעילה, המהירה והשפויה ביותר.

סטטוס: גרוש!

ברוב רובם של המקרים, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש הם יושבים ומסכמים ביניהם את כל העניינים השנויים במחלוקת ומעלים את ההסכמות אליהם הגיעו על הכתב. בחלק קטן מן המקרים, הצדדים, מטעמים שונים, אינם מצליחים להידבר ביניהם ואחד מהם פותח בהליכים משפטיים הכוללים, בין היתר, הגשת תביעות לערכאות השונות.

כשזוג מתחיל לדבר על גירושין ההמלצה הראשונה שהם יקבלו, בדרך כלל, היא לפתוח תיק. איפה פותחים תיק? שאלה טובה, תלוי אם אתם גבר או אישה: אל בית הדין הרבני פונים בדרך כלל גברים, היות והם מקבלים בבית הדין יחס מועדף מאשר נשים. נשים נוטות לפתוח תיקים בבית משפט לענייני משפחה, שם הן מקבלות יחס שוויוני. בית הדין הרבני, או בית המשפט לענייני משפחה הוא זה שיאשר בסוף את ההסכם, ייתן לו תוקף של פסק דין ויסדיר ביניהם גט.

ברגע שמתקבל פסק הדין ובית הדין קבע באופן סופי כי בני הזוג גרושים, יש לפנות עם תעודת הגירושין למשרד הפנים מנת לשנות סטטוס מנשוי לגרוש. חשוב לדעת כי גרושות זכאיות להטבות שונות, כך שכדאי להסדיר את שינוי הסטטוס במהירות האפשרית.

הליך גירושין ממוצע, אגב, באמצעות בית משפט או בית דין רבני, שכולל בתוכו את ההסדרים הכספיים, רכוש ומשמורת ילדים, אורך בממוצע כשנתיים לכן בהחלט כדאי לקחת בחשבון גם אופציה של גישור, שיכול לקצר את התהליכים בצורה משמעותית.

"פירוק משפחה דומה לפירוק עסק"

חשוב לדעת כי בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט ייעודי ומקצועי אשר הוקם בישראל בשנת 1995, ונוסד, בין היתר, על ברכי דיני החברות. לכן, מתוך השקפה זו הוא ייראה בפירוק תא משפחתי מצב דומה לפירוק חברה עסקית: בשני המקרים (במשפחה ובחברה עסקית) יש מספר בעלים, קיים רכוש משותף, קיימות השקעות שונות בעסק, יש חובות ויש התחייבויות. אין כל ספק כי לו הייתה בבעלותכם חברה עסקית, לא היה עולה על דעתכם לעסוק בפירוקה בלא התייעצות עם גורם מקצועי כמו רואה חשבון, עורך דין, יועץ מס. מאחר ומעולם לא עסקתם בפירוקו של תא משפחתי, הרי שאינכם מכירים את כל העניינים הכרוכים בכך והמתחייבים מכך, ומחובתכם להיוועץ עם אדם הבקיא בעניינים אלה, גם אם נראה לכם כי אתם יודעים הכל וכי בן הזוג היה גלוי עמכם, כן והגון.

כאן נכנס לתמונה עורך הדין. האינטראקציה עם עורך הדין יכולה להתקיים בכמה מישורים - היא תלויה בצרכי הלקוח, רצונותיו ויכולותיו. האינטראקציה ההכרחית היא זו המינימליסטית, והכוונה היא ל"פגישת ייעוץ" קצרה, הנערכת בין חצי שעה לשעה וחצי, עולה כמה מאות שקלים, ובה עורך הדין שומע תחילה את הלקוח ולאחר מכן מחווה את דעתו. על המקרה. בפגישה זו עורך הדין סוקר בפני הלקוח את זכויותיו וחובותיו, מציג בפניו את אפשרויותיו, את עמדות הפסיקה ועמדות השופטים. עורך הדין צריך לענות על שאלותיכם במהלך הפגישה ולהתייחס לסוגיות ו/או לבעיות מיוחדות העלולות לעלות. הוא גם יכול להחוות דעה על ההסכם (באם קיים כזה) אשר נערך בין הלקוח לבין בן הזוג. פגישת ייעוץ זאת הכרחית לכל אדם הנמצא בהליכי גירושין, ובשום מקרה לא ניתן לוותר עליה. אם אתם ב"כיוון הנכון", תקבלו גושפנקה לכך מאיש מקצוע. אם אינכם בכיוון הנכון, תקבלו הכוונה מתאימה והוראות כיצד ניתן להביא דברים על תיקונם. עלות הפגישה בטלה בשישים מול התועלת הצומחת מכך.

איך בוחרים עורך לדין לענייני גירושין?

אם הגעתם למסקנה כי לא תצליחו לגבש הסכם מהיר לגירושין עם בן הזוג, ויש צורך להעביר את פתרון המחלוקות לבירור משפטי באמצעות הגשת תביעות, תצטרכו לבחור לכם עורך דין שייצג וילווה אתכם בתהליך הלא פשוט הזה. איך בוחרים עורך דין? כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת:

1. כימיה: הליכי גירושין עלולים להימשך זמן רב. עורך הדין שתבחרו יהפוך לאחד האנשים הקרובים ביותר אליכם לפרק זמן די ארוך. האינטראקציה עם עורך הדין תלבש צורות שונות, לעתים אינטנסיבית וחושפנית יותר ולעתים פחות, ואולם, ברור כי עורך הדין יהפוך לחלק בלתי נפרד מחייכם לפרק זמן לא מבוטל, ולכן, בבואכם לבחור עורך דין אתם חייבים לבחון ולהבהיר לעצמכם האם קיימת כימיה ביניכם.

וודאו שעורך הדין שבחרתם אכן מתמקצע בתחומו.

בחרו עורך דין שאתם משדרים אתו על אותו גל, שאתם מרגישים נוח בנוכחותו ובקרבתו, שאתם יכולים לבטוח בו ולהאמין לו. הקשיבו היטב לתחושת הבטן שלכם, ואם זו מציקה לכם, אל תרפו ואל תתפשרו, המשיכו לחפש.

2. אל תוותרו על מקצועיות. קיימים הרבה מאד עורכי דין המתעסקים בתחומים רבים. כדאי לחפש עו"ד שמתמחה במקצועו, שכן אתם זקוקים למומחה. חפשו עורך דין המתמחה ומתעסק רק בתחום דיני המשפחה. אין לכך תחליף. מטבע הדברים, מדובר במקצוען המכיר את החקיקה, את הפסיקה, את בתי המשפט, את עורכי הדין האחרים בתחום ואת גישתם של השופטים ותהיה לו היכולת להוביל את התיק שלכם מתוך פרספקטיבה רחבה ועמוקה.

3. חפשו את התעודות שלו. האוניברסיטאות, כמו גם לשכת עורכי הדין, מקיימות השתלמויות "עומק" לעורכי הדין, ובכלל זה הן מקיימות השתלמויות בכל תחום דיני המשפחה. ודאו כי עורך הדין שלכם משתתף בהשתלמויות שכאלה, שכן, אותן השתלמויות מחדדות, מעדכנות ומבהירות את החומר שעורכי הדין עוסקים בו, ואתם רוצים וצריכים עורך דין מעודכן וחד, ולא עורך דין שמנהל את התיק שלכם על פי מה שהוא למד בפקולטה למשפטים לפני עשרים שנה, ולא התעדכן מאז.

4. ומילה אחרונה: וודאו שהוא מקפיד על סדר. אחד הדברים החשובים ביותר כאשר מנהלים הליכים משפטיים הוא סדר. יש צורך להציג אסמכתאות רבות, היקף כתבי הטענות, התגובות, הבקשות, ההזמנות לדין והראיות הוא אדיר; רק עו"ד מסודר יכול לשלוט באופן מלא בעניינכם. עו"ד בעל משרד מסודר ואסטטי הוא גם עו"ד מסודר בצורת החשיבה שלו, בארגון התיק המשפטי ובאופן הטיעון בבית המשפט. נכון, זו הכללה, ואולם, אין כל פסול בלשאול את עצמכם האם העו"ד אליו הגעתם לפגישת ייעוץ נראה מסודר והאם משרדו מסודר; יש להכניס את התשובה שלכם אל תוך סל השיקולים שלכם בבואכם לבחור עו"ד. האופן בו העו"ד ומשרדו נראים הם בבואה של האופן בו יטופל תיקכם.

4 שנים של דיונים מתמשכים, הסתיימו בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי, אותו קבעה כב' השופטת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, סביב סוגיית הקשר בין ילדה לאביה ארבע שנים של מאבק בין זוג הורים סביב סוגיית הקשר בין הילדה לאביה, לרבות התערבות של מטפלים פרטים, פקידי סעד, וועדת תסקירים - הגיעה לסיומה.

בפסק דין תקדימי קבעה כב' השופטת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אב יראה את בתו בהתאם להסדרי ראיה מסודרים, ללא כל פיקוח והיה והאם תבטל מפגש ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, יגרור הדבר תשלום בגובה של 10,000 ש''ח!!!

במשך השנים טען האב שהאישה, שיוצגה באמצעות עוה"ד פליקס גרודצקי, מסכלת את המפגשים בינו ובין הילדה, בכל פעם בדרך אחרת - לעתים האישה לא מביאה את הילדה למפגשים בטענה שהילדה חולה, לעתים טענה שהילדה לא רוצה, לעתים סיפרה האישה שהילדה מפחדת מאביה, לעתים האישה דיווחה כי האב אלים ועל כן הורחק, גם מהאישה וגם מהילדה.... כמו כן, צוין כי לעתים  המפגשים היו מתנהלים במרכז קשר, חלקם בליווי צד ג'.

כאמור, במשך ארבע שנים מנסה האב, באמצעות עוה"ד שירה קופמן, ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, לשכנע את בית המשפט, לקיים הסדרי ראיה רגילים פתוחים שהרי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדה וכל טענותיה של האישה - כזב הן ואין מאחוריהן דבר.

בית המשפט לענייני משפחה פתח את התיק בכמות חסרת תקדים וחריגה, לרבות למעלה מ-15 דיונים ולמעלה ממאה בקשות שהוגשו על ידי הצדדים בתיק הסדרי הראיה. בימים האחרונים, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של האב לבית המשפט כי הסדרי הראיה לא צורך בנוכחות צד ג' וכי בית המשפט יקבע סנקציות על הפרת הסדרי ראיה מצד האם, התקבלה ההחלטה.

ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, שחף ושות', נמסר: "לא ניתן לתת התייחסות ספציפית לגופו של המקרה, אולם באופן כללי נאמר כי מדובר בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי. ישנם פסקי דין המדברים על קנסות בגין הפרות הסדרי ראיה בגובה של 500-1,500 ש''ח, ברם סכום של 10,000 ש''ח בגין כל הפרה הינו חריג ביותר בפסיקת בתי המשפט".

ארבע שנים של מאבק בין זוג הורים סביב סוגיית הקשר בין הילדה לאביה, לרבות התערבות של מטפלים פרטים, פקידי סעד, וועדת תסקירים - הגיעה לסיומה. בפסק דין תקדימי קבעה כב' השופטת אלפסי מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אב יראה את בתו בהתאם להסדרי ראיה מסודרים, ללא כל פיקוח והיה והאם תבטל מפגש ללא הצדקה וללא הודעה מוקדמת, יגרור הדבר תשלום בגובה של 10,000 ש''ח!!

במשך השנים טען האב שהאישה, שיוצגה באמצעות עוה"ד פליקס גרודצקי, מסכלת את המפגשים בינו ובין הילדה, בכל פעם בדרך אחרת - לעתים האישה לא מביאה את הילדה למפגשים בטענה שהילדה חולה, לעתים טענה שהילדה לא רוצה, לעתים סיפרה האישה שהילדה מפחדת מאביה, לעתים האישה דיווחה כי האב אלים ועל כן הורחק, גם מהאישה וגם מהילדה.... כמו כן, צוין כי לעתים  המפגשים היו מתנהלים במרכז קשר, חלקם בליווי צד ג'.

כאמור, במשך ארבע שנים מנסה האב, באמצעות עוה"ד שירה קופמן, ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, לשכנע את בית המשפט, לקיים הסדרי ראיה רגילים פתוחים שהרי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדה וכל טענותיה של האישה - כזב הן ואין מאחוריהן דבר. בית המשפט לענייני משפחה פתח את התיק בכמות חסרת תקדים וחריגה, לרבות למעלה מ-15 דיונים ולמעלה ממאה בקשות שהוגשו על ידי הצדדים בתיק הסדרי הראיה. בימים האחרונים, בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של האב לבית המשפט כי הסדרי הראיה לא צורך בנוכחות צד ג' וכי בית המשפט יקבע סנקציות על הפרת הסדרי ראיה מצד האם, התקבלה ההחלטה.

ממשרדו של עוה"ד גיל שחף, שחף ושות', נמסר: "לא ניתן לתת התייחסות ספציפית לגופו של המקרה, אולם באופן כללי נאמר כי מדובר בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי. ישנם פסקי דין המדברים על קנסות בגין הפרות הסדרי ראיה בגובה של 500-1,500 ש''ח, ברם סכום של 10,000 ש''ח בגין כל הפרה הינו חריג ביותר בפסיקת בתי המשפט".

סנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי: אם שלא תעמוד בהסדרי הראייה של בתה עם אביה תשלם 10,000 ש''ח!!!4 שנים של דיונים מתמשכים, הסתיימו בסנקציה חסרת תקדים במשפט הישראלי, אותו קבעה כב' השופטת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, סביב סוגיית הקשר בין ילדה לאביה

מסתבר שאפילו הודאה בשימוש בסם במהלך חקירת מצ"ח, עדיין איננה מהווה בסיס מספיק להרשעה.  כתב אישום שהוגש כנגד חייל בחיל האוויר, אשר הודה בחקירתו במצ"ח בשימוש בסם מסוכן מסוג חשיש, בנסיבות אזרחיות, בוטל ע"י בית הדין הצבאי ביפו מחמת היעדר ראיות, ולמרות הודאה שמסר החייל בעת חקירתו במצ"ח.

לאור הודאתו בחקירת מצ"ח, הגישה הפרקליטות  כתב אישום כנגד החייל, וכן ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. בא כוחו של החייל, עו"ד נדב גרוס ממשרד עו"ד אילן כץ, ביקש מבית הדין הצבאי ביפו לדחות את בקשת התביעה מטעמים ראייתיים, והוסיף וטען כי מעצר עד תום ההליכים, במקרה בן מדובר בשני שימושים בלבד, בנסיבות אזרחיות, הינו בגדר החלטה מרחיקת לכת שאינה תואמת את חומרת העבירה המיוחסת לחייל. בית הדין הצבאי קיבל את עמדת הסנגור ושחרר את הנאשם ממעצר.

בהמשך פנה עו"ד גרוס אל הפרקליטות בבקשה לביטול כתב האישום, ולאחר דין ודברים החליטו גורמי הפרקליטות לבטל את כתב האישום, מחמת פגמים בחומר הראיות והיעדר תמיכה להודאת החייל. כתב האישום בוטל והתיק נסגר ללא כל עונש או רישום לחייל .

עו"ד גרוס: "הגם שמומלץ להיעזר בעו"ד צבאי מייד עם המעצר, הרי שברור כי כל נחקר עשוי תחת החקירה להגיד דברים שיפלילו אותו ולכן גם אם נחקר הודה  בחקירה באישומים שנגדו, עדיין אין זה בהכרח סוף פסוק. במקרה זה חומר הראיות  כמו גם ההודאה עצמה לא סיפקו בסיס להגשת כתב אישום ואני שמח שגם הפרקליטות השכילה להבין זאת".

במסגרת בירור תביעתה כנפגעת טרור, הופנתה תושבת הצפון על ידי המוסד לביטוח לאומי לבדיקות פסיכולוגיות (פסיכו דיאגנוסטיות). לאור תוצאות הבדיקה, דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתה אך הסתיר מפניה ומפני עורכת דינה את מסמכי הבדיקה בנימוקים שונים. ד"ר כרמית טל, עורכת הדין המייצגת את האישה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה: "במדינה דמוקרטית, לא ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי יסתיר מסמך בו השתמש להכרעה בתביעה". השבוע, בתום שנתיים של עיכוב, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מפי כבוד השופטת עופרה ורבנר, כי על ביטוח לאומי לחשוף את המסמכים ולשלם לתובעת את הוצאות המשפט.

במסגרת דיון בתביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי הגיעה רינה (שם בדוי) לוועדה, שם התבקשה להיבחן בסדרת מבחנים פסיכולוגיים. באת כוחה של רינה, ד"ר כרמית טל, עורכת דין: "לצערנו, סימנו המבחנים את תחילת מסע הייסורים של מרשתי. לאחר שתביעתה נדחתה ביקשה מרשתי לקבל העתק מן המבחנים, שהוו הגורם המרכזי לדחיית התביעה, אך בקשתה לא נענתה. במהלך תביעה שהגשנו לבית הדין לעבודה הסכים בתחילה המוסד לביטוח לאומי לחשוף את המבחנים ולאפשר לה ולי, כעורכת הדין המייצגת אותה, לעיין בסיבות לדחיית תביעתה. חרף ההסכמה בחרו בביטוח לאומי שלא להעביר לידינו את התוצאות בטענה כי אסור לי, כעורכת הדין שלה, לעיין במסמכים אלה בהתבסס על תקנות הפסיכולוגים. בהליך משפטי נוסף הצגתי לבית הדין את העמדה שלנו כי המבחנים הפסיכו דיאגנוסטיים הם בבחינת רשומה רפואית ועל כן, מותר לי כעורכת הדין המייצגת אותה לקבל לידיי כל מסמך רפואי הנוגע לה, על מנת שאוכל לייצג אותה כראוי."

השבוע נדון העניין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שם נפסק כי על המוסד לביטוח לאומי לחשוף את מסמכי המבחנים וכי עורך דין מייצג יכול וצריך לקבל העתק מן המסמכים אשר הוו סיבה לדחיית התביעה של הלקוח שלו. בנוסף קבע בית הדין שבעקבות עיכוב המסמכים הזדקקה התובעת להליכים משפטיים נוספים ועל כן על הביטוח הלאומי לשלם לה את הוצאות המשפט.

"כנראה שהייתה למוסד לביטוח לאומי סיבה טובה לנסות ולהימנע מהעברת המסמכים וחשיפתם, אולם הדבר רק הפך את תביעתה של מרשתי לעיין במבחנים למוצדקת יותר. כעת, הודות לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה וכבוד השופטת עופרה ורבנר, תוכל מרשתי לעיין במסמכי המבחן ולשפוך קצת אור על ההחלטה לדחות את תביעתה. כולי תקווה שבעקבות פסיקה זו תימנע הישנות של מקרים דומים בעתיד", מסרה עו"ד טל.