כששואלים את הבת שלי, בת ה-6 "מה אמא עושה?" היא משיבה "מגרשת הורים... אבל היא תמיד דואגת לילדים...". כן, גם ילדה בת 6 שנים בלבד מבינה שבהליך גירושין יש לדאוג לילדים. לא אחת מגיע למשרדי לקוחה (או לקוח כמובן) ומביעה בפניי את הדילמה בהתחלת הליך גירושין , כאשר מאז ומתמיד הדילמה נעוצה בילדים הקטנים. אולי מוטב לנו להישאר נשואים עד שהילדים יבגרו? כמענה לשאלה זו יש לבחון האם ילדים יעדיפו לגדול בבית אחד, בו מצויים פיזית הורים אומללים או בשני בתים אשר בכל אחד מהם נמצא הורה מאושר? כמובן שסביבה מאושרת לילד (לא משנה איזו סביבה) תצמיח ילד מאושר.