בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, והחלטת בית המשפט אשר הורתה לו לקבל החלטה, היועמ"ש העביר לבג"ץ החלטה מנומקת מדוע שלא לחקור את הסוגיה. למרות שהיועמ"ש קבע כי עולה חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית אשר יכולה להיות עבירה של מסירת ידיעה סודית, גילוי בהפרת חובה או עבירה של הפרת אמונים אין הוא פותח בחקירה פלילית בשל הידרשות לאינטרסים מגוונים.
בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון החליט בית המשפט בחודש נובמבר האחרון כי על היועמ"ש להגיש לבית המשפט החלטה כתובה ומנומקת בסוגיית הפתיחה בחקירת ההדלפות שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן" ולהגיש הודעה בנוגע להקיף חיסיון ההחלטה.
עתירת התנועה לאיכות השלטון הוגשה בחודש ספטמבר 2014, לאחר כתבתו של כתב חדשות 2, אודי סגל, אשר פרסם מצגת אשר הציגו, לכאורה, קצינים בכירים בצה"ל אל מול חברי הקבינט ואלו הודלפו לאמצעי התקשורת. התנועה טענה כי ההדלפה אסורה מפורשות על פי חוק יסוד: הממשלה, פוגעות בביטחון המדינה ובפרט בנסיבות ובתזמון בה נעשו, יכול ועולות כדי עבירות פליליות חמורות, ואי חקירתן פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ברשויות השלטון, באינטרס הציבורי ובביטחון המדינה.
החלטת היועמ"ש, כפי שנמסרה לבית המשפט היא כי "פרסום תוכן אשר הוצג בקבינט הינו פעולה האסורה בדין. בהתאם, עקרונית ניתן לקבוע כי אדם אשר הדליף מידע מתוך ישיבת הקבינט ביצע לכאורה עבירה פלילית. זו יכולה להיות עבירה של מסירת ידיעה סודית... עבירה של גילוי בהפרת חובה...., עבירה של הפרת אמונים .... או עבירה דומה אחרת". בהמשך מוסיף היועמ"ש: "בנסיבות העניין קם לכאורה חשד סביר לביצועה של עבירה פלילית".
יחד עם זאת, היועמ"ש בוחר שלא לפתוח בחקירה פלילית, למרות פירוט החומרה הרבה שיש בעבירות אלו בשל "הידרשות לנתונים ולאינטרסים מגוונים"- בניהן טיב המידע, הפורום ממנו הודלף והנזק שנגרם, אופיו הציבורי, המידע שהודלף, הליך החקירה הצפוי ושיקולים נוספים.
