עפ"י ההצעה, רוב של 90 חברי כנסת, יוכלו להשעות חבר כנסת לתקופה קצובה או עד תום כהונת הכנסת. הבקשה להשעיה תוגש בכתב ליושב ראש הכנסת, והוא יעבירה לדיון בוועדת הכנסת. ההצעה תתקבל בתמיכת שלושה רבעים מחברי הוועדה, על בסיס בקשה של 61 חברי הכנסת. ח"כ שחברותו בכנסת הושעתה, משרתו תתפנה כעבור 10 ימים. חבר הכנסת יהיה רשאי לערער לבית המשפט העליון על החלטת הכנסת להשעותו.
כזכור, בשבוע שעבר הוועדה כונסה לדיון עקרוני בהצעה. אולם מאחר שהדיון היה סוער במיוחד, הישיבה פוזרה ללא שהתקבלו בו החלטות.
נוסח הצעת החוק שתובא לדיון מחר בוועדה:
תיקון סעיף 7א
1.
בחוק-יסוד: הכנסת (להלן – חוק היסוד), בסעיף 7א(א)[1] –
(1) ברישה, אחרי "של האדם" יבוא "ובכלל זה, בהתבטאויותיהם";
(2) בפסקה (3), המילים "של מדינת אויב או של ארגון טרור," – יימחקו.
תיקון סעיף 42ב
2.
בסעיף 42ב לחוק היסוד, בסופו יבוא:
"(ד) (1) הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להחליט להשעות חבר הכנסת אם קבעה שהתקיים בו, לאחר היבחרה של אותה כנסת, האמור בסעיף 7א)(א) לגבי מועמד; בהחלטה כאמור, תקבע הכנסת את תקופת ההשעיה, ויכול שתהיה עד תום כהונתה של אותה כנסת.
(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, על בסיס בקשה של 61 חברי הכנסת.
(3) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי פסקה (1), משרתו תתפנה כעבור 10 ימים מיום החלטת הכנסת, אולם בתקופה שמהחלטת הכנסת ועד ההשעיה, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות הכנסת או בישיבות ועדה של הכנסת אלא לצורך הצבעה בלבד.
(4) פרטים לעניין הגשת הבקשה, הדיון בה וההשגה על ההחלטה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת."
תחולה
3.
בקשה כאמור בסעיף 42ב(ד)(2) לחוק היסוד כנוסחו בסעיף 2 לחוק יסוד זה לא תוגש אלא בעקבות מעשה שנעשה לאחר תחילתו של חוק יסוד זה.
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' ) (השעיית חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א), התשע"ו-2016
הוספת פרק ד'1
1.
בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994[2], אחרי פרק ד' יבוא:
"פרק ד'1: השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת
השעיה של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת
8א.
(א) בקשה לפי סעיף 42ב(ד) לחוק-יסוד: הכנסת, תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב, בצירוף נימוקים והחומר שעליו מתבססת הבקשה, והוא יעבירנה לוועדת הכנסת לדיון.
(ב) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להשעות את חבר הכנסת, תהא החלטתה סופית.
(ג) ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, להשעות חבר הכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, ואם היה המעשה שבעקבותיו הוגשה הבקשה עבירה פלילית לכאורה – גם ליועץ המשפטי לממשלה; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין.
(ד) ועדת הכנסת לא תדון ולא תחליט על השעיית חבר הכנסת מכהונתו, אלא אם כן הודיעו לחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות 10 ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת על קיום הדיון וההצבעה, לפחות 10 ימים מראש.
(ה) הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהגיעה אליה הבקשה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת.
(ו) על החלטת הכנסת להשעות חבר הכנסת רשאי הוא לערער לבית המשפט העליון, ועל הערעור יחולו הוראות סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת,[3] התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
(ז) על סדרי הדיון בוועדת הכנסת, יחולו הוראות תקנון הכנסת בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת."
