ח"כ מסעוד גנאים אמר בדיון "כ-50% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות לא מונו, זה פוגע בתפקוד התקין ובשירות לאזרח. איני מבין איך מתקבלות החלטות חשובות. נמל חיפה, הינה חברה שנותנת שירות חיוני לכל אזרחי המדינה, חסרים דירקטורים". גנאים שאל את נציגות רשות החברות כמה נציגים ערבים יש בדירקטוריונים?
ח"כ חמד עמאר אמר "חלק מהחברות משותקות לגמרי. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא יכולים להעביר תקציב עקב חוסר בדירקטורים. רק כעת לאחר חודשים ארוכים, נזכרו למנות יו"ר. איך הממשלה מרשה לעצמה לעשות את זה?" עמאר שאל "מהם הקריטריונים למינוי דירקטור? קצינים בכירים הגישו מועמדות ובהם סא"ל ואל"מ, אחד מהם פיקד על אוגדה והם נדחו בטענה שהם לא עונים לקריטריונים. האם זה בגלל שהם דרוזים ? איך יכול להיות שמפקד אוגדה בעל תואר שני לא מתאים להיות דירקטור? זה בגלל שהוא לא מקורב לצלחת!
במענה לטענות ח"כ עמר, חשף ח"כ מיקי לוי "בעת כהונתי כסגן שר האוצר, פנה אלי מפכ"ל משטרה לשעבר וביקש את התערבותי לאחר שמועמדותו לדירקטור באחת החברות הממשלתיות נדחתה, בטענת חוסר התאמה. ולא נעניתי לפנייתו כיון שלתפיסתי מינוי הדירקטורים צריך להיות מקצועי ובעל התאמה לתפקיד. לוי סירב למסור את שמו של המפכ"ל.
סגנית מנהלת רשות החברות הממשלתיות גב' מירה מינס אמרה כי התקן המלא של דירקטורים מכל הסוגים, (אנשי ציבור, עובדי מדינה, נציגי עובדים וכו') בכל החברות הממשלתיות עומד על 873 דירקטורים. בכ- 22 חברות, לא בהכרח נדרש למנות דירקטורים, כיוון שהן חברות לפני פירוק או העברת בעלות. לדעתנו, לצורך ייעול העבודה, על מנת להגיע לתפקוד תקין אין צורך למנות את המספר המירבי שבתקנון. למשל בחברת חשמל, ניתן להסתפק ב 12 דירקטורים מתוך 21 שבתקן.
בחברות הבינוניות ניתן להסתפק בתשעה דירקטורים ובקטנות ניתן להסתפק בשבעה. לדבריה, מכסות הדירקטורים מעולם לא היו מלאות. לתפיסתנו, אמרה מינס, לצורך תפקוד תקין ניתן להסתפק ב-581 דירקטורים. (מכל הסוגים) מתוכם, 394 אנשי ציבור ו 187 משאר הסוגים. למניין זה חסרים 144. מתוך הדירקטורים המכהנים היום, כ-40% נשים וכ-10% ערבים. עד כה, נבחרו 165 דירקטורים מתוך נבחרת הדירקטורים. מהם 46% נשים וכן 18% ערבים, ביניהם מס' דרוזים. לצערנו, לא נגשו מספיק מועמדים דרוזים ולא מספיק נשים. ב-650 המועמדים שבנבחרת, יש עמידה בכללי הייצוג ההולם הקבועים בחוק.
בחודשים האחרונים מונו מס' דירקטורים בחברות מקורות, אשרא, ובמועצה הישראלית לצרכנות. החברות הללו עברו ממצב של מתחת למינימום, למצב של תפקוד. סגנית מנהלת הרשות ציינה כי שר שיבחר בכך, יכול למנות דירקטורים מחוץ לנבחרת לפי שיקול דעתו, ובתנאי שאלו יעמדו בקריטריונים שנקבעו.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר לנציגת רשות החברות "קבעת קריטריונים גבוהים יותר מהחוק, יצרתם משהו שאין לו שום סמכות חוקית. מי שמכם? אתם פועלים בחוסר סמכות. בעתירה לבג"ץ, העותר יזכה בגדול והקריטריונים שלכם יפסלו. אני מייעץ לכם לעגן את הקריטריונים בחוק".
בעניין מספר הדירקטורים הרצוי אמר סלומינסקי, "אתם לא יכולים לקבוע מספר דירקטורים נמוך מהמספר שקבוע בחוק על דעתכם". בעניין מאגר הדירקטורים אמר יו"ר הוועדה "תכניסו את כל מועמד שעומד בקריטריונים שקבעתם. למה מתוך 4,000 מועמדים שעמדו בקריטריונים, ירדתם ל-1,500 ? תגדילו את המאגר. סלומינסקי הודיע כי הוא יקיים ישיבת המשך וכי הוא מבקש מנציגת הרשות להביא לדיון הבא נתונים על מס' דירקטורים ערבים וכן מס' דירקטורים דרוזים.
