יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, דרשה מנציגי תנועת הנוער להבטיח שבעיות כלכליות לא ימנעו את השתתפות בני הנוער בתנועות ונענתה בחיוב. עוד אמרה בדיון: "תנועות הנוער חשובות ויש בהן היבטים ערכיים. אני רוצה שהן יהיו נגישות לכולם. התחושה היא שהיום ההשתתפות היא רק למי שיכול להרשות את זה לעצמו". נציגת משרד האוצר: "רק 7 אחוזים מהתקציב לתנועות הנוער מיועדים למגזר הלא יהודי". נציגת משרד החינוך: "30 אחוזים מבני הנוער נמצאים בתנועות השונות". נציגי 'הצופים': "רוצים להנגיש את התנועה לכל דורש. באים בקריאה להוזיל את תשלומי ההורים, אבל לא יודעים לעשות את זה". נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער: "אנו מתחייבים שחניך ישתתף בכל פעילויות התנועה אם הוא כבר חלק ממנה. לא ניתן לבעיות כלכליות למנוע זאת ממנו"

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון

בדיון שהתקיים הבוקר בוועדה לזכויות הילד בנושא תשלומים לתנועות הנוער, פנתה יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, לנציגי תנועות הנוער וביקשה מהם שיאפשרו לחניכים שכבר שילמו סכום כסף מסוים, המוגדר כ"דמי רצינות", להשתתף בכל הפעילויות המוצעות על ידי התנועה, ובעיקר בסמינרים להם נדרש סכום כסף נוסף. זאת בעקבות הטענה לפיה ילדים שכבר שייכים לרצף הפעילות בתנועה כזאת או אחרת, לא לוקחים חלק באירועי השיא של התנועה, אם אלה מחנות או סמינרים, בשל העובדה שההורים לא מסוגלים לעמוד בתשלומים.

נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, הגיב לדבריה של יו"ר הוועדה ואמר: "אנו מתחייבים שחניך ישתתף בכל פעילויות התנועה אם הוא כבר חלק ממנה. לא ניתן לבעיות כלכליות למנוע זאת ממנו".

"אין חולק על כך שתנועות הנוער הן חשובות ויש בהן היבטים ערכיים, חברתיים ואזרחיים", אמרה שאשא-ביטון בפתח הדיון, "אני בעצמי בוגרת של תנועת 'הצופים', והנושא זה מאוד חשוב בעיניי. לצד החשיבות של התנועות השונות, זיהינו גם את נושא תשלומי ההורים, כאשר התחושה היא שאם פעם כולם היו לוקחים חלק בפעילות של התנועות, היום ההשתתפות היא רק למי שיכול להרשות את זה לעצמו. אני מודעת לזה שיש סבסודים והקלות, אבל הטענה היא בעיקר לגבי פעילויות נוספת של התנועה ואירועי שיא. אני רוצה שהתנועות יהיו נגישות לכולם ושכל ילד יוכל לקחת בהן חלק".

אירית ברוק, נציגת משרד החינוך, אמרה בוועדה כי "ההשתתפות בתנועות הנוער עלתה בשנים האחרונות ו-30 אחוזים מבני הנוער נמצאים בתנועות השונות. בעבר מי שהיה בתנועות הנוער היה האליטה, אך היום, כנראה יותר מתמיד, נמצאים בתנועות השונות ילדים מכל רחבי האוכלוסייה. המקסימום שתנועת נוער יכולה לגבות הוא 700 ₪ ובמקרים רבים הוא אף נמוך מכך, אבל צריך לזכור שרוב תנועות הנוער הן עצמאיות ומתמחות, ולמרות שיש לזה יתרונות, יש לזה גם חסרונות. אותם 700 ₪ הם תנאי סף, ואם נקבל תלונה על סניף של 'הצופים' שגבה יותר מהסכום הזה, התמיכה בתנועה תבוטל. בנוסף, יש ערנות להפחית את תשלומי ההורים באזורים שנזקקם לכך".

עוד הוסיפה ברוק שכמעט כ-7 מיליון ₪ מיועדים לסבסוד חניכים מהפריפריה ושיש לתת את הדעת על כך שעלות הטיולים השנתיים והסמינרים גדלה בשנים האחרונות.

נעה היימן, רכזת חינוך באגף תקציבים, נציגת משרד האוצר, אמרה בדיון: "מבחינת תקציב, התקצוב ב-2016 עומד בגידול, שהביא גם לגידול במספר החניכים. השנה, אחד הדברים שיותר מטרידים זה השיעורים הנמוכים של המגזרים הבדואיים הערביים והדרוזיים, וכשבוחנים את סך התקציב של ארגוני הנוער וכמה ממנו מגיע למגזר הלא יהודי, סדר גודל של 7 אחוזים בלבד מיועד למגזר הזה. לכן, אנחנו עומדים להקצות לכך משאבים ולדרוש שהפעילות החשובה של הגופים האלו תגיע גם למגזר הלא יהודי".

מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי, ציין כי בשנים האחרונות תנועות הנוער עוסקות רבות בנושא גובה התשלומים ו"לא פעם ולא פעמיים הורים רבים לא מבינים למה התשלומים הם כאלה. יש הלימה בין הגידול בתקציב לגידול החניכים ומאז שנת 2006, יש עלייה של 70 אחוזים בהשתתפות של בני נוער בתנועות הנוער. מה שכן, לטעמי, כל התוספת התקציבית הלכה לפתיחת סניפים והגדלת החניכים. בגדול, התקציב שאנחנו מקבלים קרוב למה שקיבלנו לפני עשור, למרות שהמחירים הם לא אותו דבר. נעשו שינוים בתור התקנה כמו העדפה לפריפריה, שלא היו קיימים בעבר, אבל הנתח של ההורים הוא גדול מאוד, כי אין לנו מקורות אחרים. ההפרשים בתשלומים בין התנועות השונות תלוי בגודל שלהן ובאופן ההפעלה. 'הצופים', למשל, מממנים שכר של רכזים, בעוד שתנועות אחרות, בני עקיבא למשל, עובדות עם בנות שירות לאומי שלא מקבלות שכר על העסקתן".

נציגי תנועת 'הצופים' טענו בדיון ש"יש לנו בתנועה 80 אלף ילדים ואנחנו מקדישים 8 מיליון ₪ לסבסודים לחסרי יכולת. מי שחבר בשבט ומגיע לפעילות ורוצה לצאת – יוצא. אנו יוצאים ב'קול קורא' בתוך התנועה שבא עם קריאה להוזיל את תשלומי ההורים, אבל אנחנו לא יודעים לעשות את זה ואנחנו כן רוצים להנגיש את התנועה לכל דורש".

ח"כ שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה: "אני רוצה שנעמוד בהצהרה שילד שנמצא בתנועת נוער, לא יעזוב אותה בגלל סיבות כלכליות. צריך גם לבחון את הליך הוזלת העלויות של המחנות והסמינרים, אם זה אומר לשנות את אופי הפעילות ואולי לבנות אחרת את מחנות הקיץ. אני לא רוצה שיהיו מחנות לעשירים בלבד. מה קורה עם מי שידם אינה משגת? אני לא רוצה שנפספס את אלו שיכולים להיות מובילים בחברה".

עוד ביקשה יו"ר הוועדה מנציגת המרכז לשלטון מקומי לבדוק מול הרשויות השונות, כיצד ניתן להתגייס לטובת פעילות תנועות הנוער, בטענה ש"צוותים חינוכיים יודעים לאתר ילדים שכן יכולים להשתלב ויש להם בעיה כלכלית". שאשא-ביטון גם ביקשה להקפיד על נושא הבטיחות במבנים השונים של התנועות. יו"ר הועדה גם אמרה שתבדוק מול משרד האוצר כיצד ניתן לגייס חניכים לתנועות מיישובים מוחלשים, ואת אותה שאלה תפנה גם למשרד החינוך.