ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה יזמה השבוע דיון בוועדה יחד עם לובי 99, בעקבות התחקיר של 'עובדה' בנוגע לח"כ לשעבר אמנון כהן שלכאורה עשה שימוש לא תקין בסמכותו כחבר כנסת.
הדיון עסק בנושא הסמכויות של מבקר המדינה לעסוק גם בהצהרות הון של חברי כנסת ויצירת הסדר ניגוד עניינים כפי שקיים היום לשרים בממשלה.
ח"כ קארין אלהרר: "לחברי כנסת יש המון כוח וחייבים לוודא שהוא מנותב למקום הנכון. אמון הציבור פוחת, והסוגיה של הצהרות הון וניגודי עניינים הם חשובים. נוצר מצב שונה בין שרים לחברי כנסת. הצהרות ההון של השרים נבדקות ולעומתם חברי כנסת לא עוברים תחת זכוכית המגדלת. נכון שלשר יש יכולת אופרטיבית וביצועית. אך גם ליושב ראש ועדה יש סמכויות רבות ואנו עדים לכך שיושבי ראש מחוקקים חוקים קרדינליים לבדם. אני מרגישה שיש לנו חובה לוודא שהכוח שניתן לנו חברי הכנסת מנוצל לחברי הציבור ולא לטובתם האישית. מבקר המדינה אולי צריך להיות הגוף שאליו יופנו ניגודי העניינים והצהרות ההון. עוד עין מפקחת תוביל להרתעה. "
צחי, משרד מבקר המדינה: שרים ובסגני שרים יש להם כללים למניעת ניגוד עניינים ל 35 שנה. למבקר יש סמכויות על כך. כולל הגשת הצהרות הון בתחילת הכהונה ובסופה. המבקר לא רק סוגר אותן בכספת. לעיתים נשאלות שאלות ומובהרות הבהרות. יש דברים שהגיעו לידי חקירה או שימשו לצרכי חקירות אחרות. סגני שרים ושרים יכולים לפנות לצורך חריגה ממה שהוגש, מי שבוחן את זה זו ועדה בראשות שופט. הוועדה הזו מפרסמת את ההחלטות שלה. חברי כנסת מחויבים להגיש הצהרות ומטופלות בכנסת. מבקר המדינה לא עורך ביקורות על כך. מבקר המדינה מקדם בברכה את הרעיון של הגשת הצהרות הון, הוא רואה בכך אמצעי להילחם בשחיתות הציבורית. היו חקירות משטרה וחקירות אחרות שבהן הסתמכו על חומרים מאצלנו ולכן יש בכך מכלול חשוב."
ערן עסיס, משרד המשפטים: "הפסיקה הגדירה ניגוד עניינים כעיקרון שעומד במבחנים גמישים- החשש הסביר שמתקיים ניגוד עניינים. זה שאלה קשה שאין לה תשובה אחת. כשיש זיקה אישית לעניין מסוים הוא שאסור לך לטפל באותו גורם שיש לי זיקה אליו, בי אם זה חברה, תאגיד, עניין. לך או לקרוב משפחתך. חוות דעת למניעת ניגוד עניינים מועברות להערות והתייחסות של מבקר המדינה, והצהרות ההון לעומתן נשמרות בסודיות ואין לנו דרך לדעת מה נרשם שם."
עו"ד אייל ינון, יועץ משפטי לכנסת: הצהרות ההון של חברי כנסת לא נועדו לניגוד עניינים. הם לא כלי שיש לו קשר לסוגיה הזו. הם כלי שמאפשר בחינה בדיעבד של רשויות החקירה והאכיפה על התעשרות של חברי כנסת עקב כהונתם. כלי אפקטיבי שהיו לו לא מעט פניות. העובדה שאף אחד לא פותח את ההצהרות לא גורעת מהעובדה שנבדקת התעשרות כתוצאה מהכהונה. ניגוד עניינים לעומת זאת זו סוגיה סבוכה, שמובנת בתפקיד חברי הכנסת. במקרים רבים חברי כנסת רואים את עצמם מייצגים את האוכלוסייה שהם נמנים עליה- קיבוצים, חסידיות, אנשים עם מוגבלויות. אנחנו לא עושים פעולה אקטיבית כפי שנעשית לממשלה, של שליחת שאלון ניגוד עניינים וזיקות. יכול מאוד להיות שהגיע הזמן לגישה אחרת. אנחנו לא נוקטים כיום יוזמה ומבקשים וגם לא מעיינים בהצהרות ההון כך שאנחנו חיים מפיו של חברי הכנסת. יש מקום לבחון את הנושא הזה בשנית. הכנסת לא דומה לממשלה והסמכויות של השרים לא דומות לשל חברי כנסת. אולי ראוי להחליט ולשנות גישה למשהו אקטיבי, עדיין לכנסת יש מוסדות אפקטיביים פנימיים ואין צורך לערבב בין הרשויות כך שמשרד מבקר המדינה יעסוק בפיקוח או בקרה של חברי הכנסת. חשוב להגיע לתוצאה על ידי הפרדת רשויות. גם ועדת האתיקה וגם הייעוץ המשפטי של הכנסת יכולים לעמוד בכך."
עו"ד לינור דויטש, לובי 99: "נושא הצהרות ההון וניגודי הענייניים של הח"כים הוא נושא שיש מקום לערוך בו שינוי. העובדה שהצהרות ההון של הח"כים לא נבדקות כיום אלא אם יש חקירה פלילית וצו בימ"ש היא בעייתית ולוקה בחסר. כחלק מהגברת השקיפות והגדלת אמון הציבור בח"כים תיקון שיאפשר לגורם מקצועי אובייקטיבי ובלתי תלוי (כמו מבקר המדינה) לעבור על הצהרות ההון בתחילת וסוף קדנציה ינפק כלי לפיקוח ובקרה על גידולי הון בלתי סבירים, יגביר את אלמנט ההרתעה וגם יקל על הח"כים להבין מראש מהו ניגוד ענייניים ומה הנושאים והדברים בהם הם צריכים להיזהר. אנחנו מתכוונים לפעול לתיקון ושינוי בחקיקה הקיימת".
ח"כ אייל בן ראובן: " יש מקום וכוח למקום הזה שנקרא כנסת ולוועדת האתיקה להסתכל על הדברים ולקבל החלטות. היה מקום להרחיב את הצהרות ההון ולבקש מחברי הכנסת מראש לדבר כעזר להם להחליט לאן זה הולך. הרעיון הזה הוא נכון ואני מציין שזו אות עניות שהיו וועדות רציניות שעשו עבודה רצינית ועד היום אין דבר דבר ממה שעלה בוועדות בנוגע לכללי האתיקה."
