מפעלי השבת הקולחים הם פרויקט לאומי, שבמסגרתו פיתחה המדינה, באמצעות רשות המים ובשיתוף עם אגודות המים והחקלאים, מערך לקליטת הקולחים, אגירתם והעברתם לשימוש בהשקיה בחקלאות, בכל חלקי הארץ. הסיבה להצלחה זו, הנאמדת בכל קנה מידה בינלאומי, של מפעלי השבת הקולחים בישראל, התאפשרה רק בזכות שיתוף הפעולה שהתקיים לאורך עשרות שנים בין אגודות המים והחקלאים, לבין רשות המים, בין היתר בסיוע ובמימון חלקי של הרשות את הפרויקטים להשבת קולחים.
בשנים האחרונות הודיעה רשות המים כי היא מפסיקה את העברת חלקה במימון המשך פיתוח מפעלי ההשבה, עליו התחייבה בפני אגודות המים והחקלאים והותירה אותם להתמודד עם עלויות ההשקעה והפיתוח של פרויקט מפעלי ההשבה לבדם.
מפעלי ההשבה כוללים מאגרים בהם נאספים מי הקולחים המגיעים ממתקני טיהור השפכים בכל הארץ, וכן ממכוני שאיבה וקווי הולכה לאספקת המים ושימוש בהם להשקיית הגידולים החקלאיים. מפעלים אלה מהווים למעשה פתרון סביבתי לטיפול בשפכים והם נחשבים לדוגמא בעולם כולו ליעילות השימוש במים. למעשה, כ- 90% מהמים בישראל עוברים טיהור ומושבים כיום לשימוש חוזר בחקלאות, נתון המהווה את שיעור ההשבה הגבוה בעולם, כאשר במקום השני ניצבת ספרד עם כ-25% טיהור שפכים בלבד.
ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים ויו"ר אגודות וספקי המים הפרטיים: "במהלך שנים ארוכות של מחסור במים, צורכים החקלאים את מי הקולחים ומפנים בכך מאות מיליוני מ"ק של מים שפירים לטובת הצרכן הפרטי. אולם בשל עצירת פיתוח מפעלי ההשבה בעקבות החלטת רשות המים להפסיק את השתתפותה במימון הפרויקט, כולל בניית מאגרים לאיגום הנוסף ההכרחי, אין דרך לאסוף ולאגור את עודפי מי הקולחים וכתוצאה מכך הם זורמים לנחלים ומשם לים. כיום עומדות האגודות החקלאיות בחסר איגום בהיקף של עשרות מיליוני מ"ק. החקלאים משוועים כבר 3 שנים להגדלת נפח האיגום ולא נענים. המחסור בנפח איגום גורם לנזקים בשלושה היבטים שונים – ראשית, נזק חמור לסביבה ולטבע, שנית - סיכון ממשי למפעלי ההתפלה ולבריאות הציבור והשבתת מתקן ההתפלה בשורק אתמול היא דוגמא חיה לכך, ושלישית - נזק לחקלאים שלא מקבלים את מי הקולחים האלה להשקיה".
לדברי וייסמן ישנם מקומות נוספים בארץ שבהם מוזרמים לנחלים ומשם לים, מים שאינם מטוהרים לרמת התקן. "ישנה הסכמה גורפת בין משרדי הבריאות והגנת הסביבה, הארגונים הירוקים והחקלאים, לפיה הטיפול במי השפכים והשבתם לשימוש חוזר בחקלאות, הינם הפתרון הנכון והטוב ביותר לכל הצדדים. זוהי דוגמא מצוינת בה נפגשים אינטרסים שונים לכלל מתן פתרון אמין יעיל וארוך טווח. החלטת רשות המים להפסיק את העברת התקציבים לפיתוח מפעלי ההשבה יצרה במצב אבסורדי שההשלכות שלו הן בכייה לדורות. לא רק שאין כיום דרך לאגם מים אלו ולהגדיל את היקף המים הזמינים שיעמדו לרשות החקלאים בחודשי הקיץ היבשים, אלא שמי הקולחים העודפים זורמים אל הנחלים ומשם לים ומזהמים את נתיבי המים והחופים ואף מסכנים את מי השתייה של רבים מאזרחי המדינה."
