מפרצת באבי העורקים היא התרחבות של העורק הראשי בגוף. מפרצת באאורטה יכולה להתרחש לכל אורכה, אך המקום השכיח להתפתחות מפרצת באאורטה הוא בבטן באזור שמתחת לעורקי הכליות. כאשר האאורטה הבטנית עוברת קוטר של כ – 3 ס"מ היא מוגדרת מפרצת. ככל שהמפרצת גדולה יותר, גוברת הסכנה של פריצה או קרע.
התוצאה של קרע או מפרצת עלולה להיות מסכנת חיים בעקבות דימום מסיבי.
מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ – 3% מאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות באחד מתוך 250 אנשים מעל גיל 50.
סיכויי ההשרדות במקרי קרע וניתוח דחוף קטנים ביותר, עד כ – 90% תמותה ורק 10% השרדות. לעומת זאת סיכויי ההישרדות בטיפול אלקטיבי הם כ – 95%.
ניתוח בגישה זעיר פולשנית בשיטה אנדו וסקולרית יכול להתאים לחלק גדול מהחולים עם מפרצות בטניות.
טיפולים עדכניים במפרצת באבי העורקים הבטני נעשים ברובם בשיטות זעיר פולשניות באמצעות סטנט-גרפט (תומכן) - שתל שמשיק לדפנות התקינות של האוארטה כדי למנוע דליפת דם לחלל של המפרצת.
אחד הסיבוכים מהשימוש בסטנט-גרפט הוא דלף פנימי. הדלף עשוי לגרום להגדלה מחודשת של שק המפרצת עם סיכון מחודש לקרע ואז יש צורך לטפל בו.
במחלקה לכירורגית כלי דם בסורוקה אושפז לאחרונה מטופל בשנות ה- 70 לחייו, תושב אשדוד,
שאת הטיפול הראשוני עבר לפני כ-3 שנים ולאחרונה, במסגרת מעקב נתגלה שהוא סובל מדלף פנימי עם הגדלה של שק המפרצת למימדים של למעלה מ- 7 ס"מ.
פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי סורוקה: "מדובר במקרה של מפרצת שגדלה מאד ולכן נידרש טיפול מחודש. הוא טופל, לראשונה בסורוקה, באמצעות הזרקה ישירה לאזור הדלף שבחלל המפרצת של דבק ביולוגי ((ONYX, במקום להחליף את הסטנט כולו או לנתח את החולה בניתוח בטן פתוח.
ד"ר ויטאלי רומניוק, מומחה בדימות בסורוקה, שביצע את הפרוצדורה: "הפעולה בוצעה תחת הדמיית CT תוך החדרת מחט ארוכה מגבו של החולה, לתוך האזור הדליפה שבחלל המפרצת והזרקת ה- ONYX. הפעולה בוצעה בהצלחה מלאה והחולה שוחרר לביתו עוד באותו היום. הוא יהיה בהמשך מעקב כדי לוודא תהליך של התכווצות המפרצת, תהליך שאורך חודשים רבים".
