על פי נתונים שהציג ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יוזם הדיון, 90% מתיקי ההתעללות בפעוטות שנסגרים ללא הגשת כתב אישום, נסגרים בשל היעדר ראיות. לדבריו, "ילדים בגיל שנתיים לא יכולים להעיד ולכן המשטרה והפרקליטות לא יכולות לגבש תשתית ראייתית ולהרשיע. אותו נאשם או נאשמת חוזרים לטפל בילדים. קיימת בעיה מערכתית. לכן אני מקדם בימים אלה הצעת חוק בתמיכת 80 חברי כנסת, שתחייב הצבת מצלמות אבטחה בכל גני הילדים והפעוטונים הפרטיים". על פי הצעתו של ח"כ שמולי, המשטרה תוכל לעשות שימוש בצילומי האבטחה אך ורק בצו בית משפט, זאת מתוך הבנה כי יש למצוא את האיזון הראוי בין פרטיות הגננות לבין השגחה ראויה ומספקת עבור הפעוטות.
יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו), אמרה כי "המקרה בקריית ביאליק הוא רק דוגמא אחת ואנו נתקלים בסיפורים של התעללות בפעוטות חדשות לבקרים. וזה כמובן רק קצה הקרחון, שכן אנו נחשפים רק למקרים בהם יש תיעוד. לצערי אנו פגשים את המקרים האלה גם במעונות פרטיים וגם במעונות מפוקחים. אמרתי כבר יותר מפעם אחת שאין ספק שיש להגביר את הפיקוח, אך ללא אכיפה וענישה מרתיעה לא נצליח למגר את התופעה. מערכת המשפט צריכה לגלות אפס סובלנות כלפי אלה שפוגעים בילדים במקום שאמור להיות מוגן ועוטף". בהתייחס לקושי בביסוס תשתית ראייתית כנגד המתעללים בפעוטות אמרה כי "במקרים כאלה אנחנו חייבים להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסא. אנשי המקצוע צריכים לראות איך הם פותרים את הסוגיה הזו, ולא יכול להיות שהילדים שלנו יהיו מופקרים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה "כאמא לילד בן שנתיים ו-9 חודשים אני מוצאת עצמי כל בוקר מתפללת שמה שאני רואה בטלוויזיה לא יקרה לילד שלי. הגננת מקסימה והצוות נהדר אבל אני בטוחה שזה מה שחושב כל הורה שמשאיר את הילד שלו בבוקר בגן. אני תוהה כמה סיפורים מזעזעים עוד נשמע עד שיהיה פיקוח במעונות. לא מדובר בפריבילגיה אלא בחובה שכל יום שאנחנו לא ממלאים אותה אנחנו עושים עוול לילדים האלה".
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה לשלום הילד התייחס גם הוא לסוגיה ואמר "כיום אדם שהורשע וריצה את עונשו יכול לחזור ולעבוד באותן מסגרות. עד שיעבור חוק הפיקוח למסגרות לגיל הרך אני מציע לתקן את החוק הקיים ולהוסיף סעיף לפיו לא יתקבל לעבודה בגן או מעון אדם שהורשע בעבירת מין או אלימות כלפי ילדים. מחקרים מראים שמה שמרתיע יותר מכל הוא לא העונש אלא המחשבה של 'מה הסיכוי שלי להיתפס?'. לכן חשוב לקבוע ענישת מינימום במקרים של התעללות בקטינים וחסרי ישע, אך במקביל יש להגביר את ההרתעה, באמצעות מצלמות או אמצעים אחרים, כך שמטפלת תחשוב פעמיים לפני שתבצע התעללות".
גלית יעקובוב, מנהלת אגף בכיר מעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה, העידה על בעיה חמורה במנגנוני הפיקוח של המשרד: "יש לנו כיום בעיה של פיקוח במסגרות שתחת אחריותנו בגלל מחסור בכוח אדם. יש בסך הכל 16 מפקחות למשפחתונים, הצהרונים ומעונות היום שפועלים תחת המשרד ולכן המדיניות היא כזו שרק אם מתקבלת תלונה או מידע אנחנו ניגשים למקום. בנוגע לאותם מוסדות יש כיום תכנית פיקוח חדשה שהוגשה למנכ"ל ואושרה, אך כדי להתחיל לפקח על המסגרות הפרטיות אנחנו צריכים את חוק הפיקוח ומקווים לקדם אותו בקרוב".
"צריך לייצר מודעות גם בקרב הארגון שגם הוא נושא באחריות על מה שקורה בין כותליו", סיכמה שאשא-ביטון, "מי שסוררת פעם אחת, תהיה סוררת פעם נוספת. אנחנו יוצאים מפה עם אמירה שאנחנו מוקיעים את זה. איך אדם בגיר שמתעלל בילד קטן מקבל בסופו של דבר שישה חודשי עבודת שירות ואחרי זה יכול לחזור לעבוד במערכת?".
יו"ר הועדה ביקשה בנוסף ממשרד המשפטים לבדוק את האפשרות להסיר את השימוש "חוסר עניין לציבור" במקרים בהם יש התעללות בפעוטות חסרי ישע.
בדיון נוסף שנערך לאחר מכן, דנה הוועדה בהיעדר הפיקוח על צהרונים, שרבים מהם פועלים גם כן ללא כל פיקוח ממשלתי. בהתייחס לסוגיה זו אמר ד"ר יצחק קדמן כי "מאות אלפי ילדים נמצאים במסגרות שאינן תחת שום משרד ממשלתי. לא מדובר בבייביסיטר ולא באפסנאות עד שההורה מתפנה. כל זמן שהילדים במסגרת צריך שהיא תהיה מפוקחת ושתעמוד בסטנדרטים מינימליים שלא קיימים היום".
ח"כ אלהרר, שיזמה את הדיון בנושא הצהרונים, הוסיפה כי "לזוג הורים שרוצים לעבוד כיום אין כמעט ברירה אחרת מאשר צהרון, אך כשאנחנו בוחנים את אותם צהרונים בהיבטים של רצף חינוכי, תנאים בטיחותיים ותברואתיים, אנו מוצאים את עצמנו בחור שחור. אם אנחנו רוצים לעודד תעסוקה של אזרחים ולא להפקיר את הילדים לשם כך, המינימום הוא להפעיל רגולציה על הצהרונים. לשם כך הגשתי הצעת חוק בשיתוף המועצה לשלום הילד".
בסיום הדיונים קראה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון להחמיר את הענישה בגין התעללות בפעוטות וחסרי ישע, לקדם את הצעת החוק להצבת מצלמות בגנים וכן את הצעות החוק שלה לפיקוח על מעונות היום והצהרונים. כמו כן, דרשה יו"ר הוועדה מכלל הגורמים הרלוונטיים להוציא הנחיה ברורה הדורשת להשעות איש צוות המואשם באלימות עד לבירור המקרה, בייחוד כאשר מוצגות ראיות ברורות. בנוסף, קראה לחדד את ההנחיות בנוגע לחובת הדיווח ולוודא כי גם ארגונים שמשתיקים דיווחים של חברי צוות יישאו באחריות מלאה לדבר עבירה. ח"כ שאשא דרשה לתקן את חוק המעונות ולקדם בו תקנה אשר תחייב כל מועמד לעבודה בגן, מעון או צהרון בהצגת תעודת יושר המוכיחה כי לא הורשע בעבירות מין או אלימות, לרבות נשים, וכן לקבוע כי עובד שהורשע באחת העבירות הנ"ל לא יכול לחזור למערכת.
"יש תחושה שאנחנו כל הזמן מחפשים מי האחראי", סיכמה ח"כ שאשא-ביטון, "והאמירה השגורה שהמדינה אחראית, מנקה אותנו מאחריות ואסור שזה יהיה כך. יש כאן אחריות כוללת. צריכה להתקבל החלטה, איזה סטנדרטים אנחנו רוצים שיהיו בצהרונים. צריך לראות איך באמת מתמודדים עם הדברים ולא בורחים מאחריות. אני מסכימה עם זה שהפיקוח על הצהרונים צריך להיות תחת גורם אחד ומתכלל, כאשר בראייה שלי ובחזון, הגורם הזה צריך להיות משרד החינוך. לצד זה, יש גם אחריות של הצוותים החינוכיים. אני רוצה שהצוותים החינוכיים בשטח יידעו את זה, אבל גם ההורים צריכים להיות חלק מהשיח. איש חינוך שלא מעביר אינפורמציה על משהו חריג שקרה עם ילד בשעות הבוקר, לאיש החינוך שעובד עם הילד בצהריים – חוטא לתפקידו כאיש חינוך. אני מבקשת להכניס את תעודת היושר כתנאי לעיסוק בצהרונים ומבקשת ממשרד הכלכלה לקבל את תוכנית הרחבת הפיקוח שלוקה היום בחסר ובטל בשישים ביחס לצורך בשטח".
