בשורת דיונים שנערכו בחודשים האחרונים דרש ארגון נכי צה"ל כי התזכיר חוק הנכים ישקף לא רק את המצב הקיים, אלא יכלול שורה של זכויות שהיו קיימות בעבר ובוטלו, אולם במשרד הביטחון בחרו להניח את התזכיר לאישור הממשלה והכנסת, ללא הגעה לנוסח מוסכם וללא תיאום, תוך יצירת מסך ערפל מסוכן באשר לזכויות נכי צה"ל.
כמו כן, התריע יו"ר ארגון נכי צה"ל, כי על מדינת ישראל לכבד את ההסכם שנחתם בשנת 2013, בינו למנכ"לי משרדי רה"מ, הביטחון ועל דעת האוצר באשר ליישום עתידי של מסקנות ועדת גורן. בר הבהיר כי "ארגון נכי צה"ל מעולם לא קבע מי יהיה נכה צה"ל והשאיר את קביעת הקריטריונים בידי המדינה, יחד עם זאת הגיע להסכמות, ביניהן, כי לא יהיו נכי צה"ל סוג ב' אשר יקבלו זכאויות פחותות מחבריהם שהוכרו טרם השינוי. אם תבחר המדינה להתנער מההסכם שחתמה איתנו וליצור הבחנה בין דם לדם, הרי ראוי שכל חייל שמתגייס לצה"ל – יכיר זאת טרם הוא לובש את מדי הזית".
מתוך מכתבו של חיים בר:
"ארגון נכי צה"ל הוא הארגון היציג של נכי צה"ל על פי חוק, והיחיד שעומד כחומה בצורה אל מול הניסיונות הזדוניים והמכוונים של אגף השיקום, המתנהלים מזה שנים ומחמירים מרגע לרגע, לפגוע בנכי צה"ל ובזכויותיהם – זכויות להם זכאים נכי צה"ל בדין ולא בחסד... ברור לי כי הארגון מפריע לאגף השיקום, וברור לי כי אילו לא היה ארגון, או שכוחו היה חלש יותר, הייתה היד קלה עוד יותר על הדק הפגיעה בנכי צה"ל, תוך רמיסת זכויותיהם ברגל גסה.
... משרד הביטחון (מנסה) להשיג בדרך אלימה שאין מילים לתארה אלא כסחיטה באיומים... משרד הביטחון מעולם לא התכוון לקיים את ההסכם שנחתם בין מנכ"ל משרד הביטחון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה והח"מ, על דעת האוצר, בנושא של דוח ועדת גורן; הסכם אשר כידוע לך הועמד על ידי כתנאי מקדמי לחתימת הארגון על תזכיר חוק הנכים, אשר רובו ככולו כבר מוסכם על שני הצדדים, והדברים ידועים לך הגם שנראה שאתה בוחר "לשכוח" אותם. ככל הנראה אתה בוחר גם "לשכוח" כי הארגון (בניגוד למשרד הביטחון) התנהל באופן אצילי ומכובד בנושא תזכיר חוק הנכים, לכל אורך הדרך, וכל "חטאו" מבחינתך היה שהארגון לא הסכים לפגוע בזכויות הקיימות של נכי צה"ל, התעקש ווידא כי בתזכיר יעוגנו כל הזכויות הקיימות ואף יתווספו שיפורים, בין היתר, בנושאים שנגרעו חד צדדית על ידי אגף השיקום בעבר והוחזרו כעת, ועמד על דעתו כי הדברים המוסכמים יוכנסו כעת לחוק, ולא בזמן עתידי עלום, אשר התעקשותכם עליו מעידה על דבר אחד ואחד בלבד – כוונתכם לחזור בכם מהדברים מאוחר יותר, כפי שעשיתם שוב ושוב בעבר. הארגון לא יתנצל על עמדתו זו ולא יחזור ממנה. אתם אלו שחייבים להתנצל.
איש צבא ותיק אתה בוודאי יודע כי בימי קדם, הכריז מצביא על מלחמה באמצעות שליחת הכרזה רשמית למצביא אחר, אשר מצדו קיבלה ואישרה. במכתבך בחרת לא אחרת מאשר להכריז מלחמה על נכי צה"ל ועל ארגון נכי צה"ל. אנו, נציגיהם הנבחרים של 50,000 נכי צה"ל, אשר נפצעו, נחבלו או חלו במאבק על ביטחונה ועצמאותה של מדינת ישראל, מודיעים לך בזאת כי אנו מקבלים את הכרזתך, ומעתה אנו נמצאים במלחמה. מלחמה שאינה רק מלחמה על הזכויות להם זכאים נכי צה"ל ממשרד הביטחון בדין, מלחמה שאינה רק מלחמה על זכות היסוד של נכי צה"ל להתאגד יחד לשמירת זכויותיהם וקידומן באמצעות ארגון יציג, אלא היא גם מלחמה על ביטחונם של ילדינו ונכדינו, אשר עלולים להיפצע חלילה בעתיד בשירות המדינה...".
