"מאז ומעולם צעדו המושגים 'צדק' ו'משפט' שלובי זרוע". אמר הנשיא בפתח דבריו והוסיף: "כבר במקרא בספר דברים, אנו מוצאים את המושגים הללו יחד- 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק'. מהו אותו 'צדק' אליו מכוון הכתוב, האם עשיית צדק היא ההתחקות אחר האמת? לעיתים החיפוש אחר האמת חוטא לצדק, לעיתים עשיית הצדק מתבטאת בהימנעות מבירורה המוחלט של האמת ולעיתים ישנם ערכים הגוברים על חיפוש האמת". אמר הנשיא וציטט מדבריו של השופט ברק: "'אם בפסק דינכם תגיעו לתוצאה הנוגדת את תחושת הצדק שלכם, חזרו על עקבותיכם, שמא טעיתם במשפט, שכן שאיפת המשפט היא להיות צודק'." הנשיא המשיך ואמר: "אני בטוח כי זוהי הדרך הנכונה לנהוג."
הנשיא התייחס לתהליכי השיפור המתרחשים במערכת המשפט, ואמר: "בשנים האחרונות מערכת המשפט הישראלית מובילה תהליכים שמטרתם "צדק ומשפט" כאחד. יותר ויותר גישות משפטיות מזהות כיום חשיבות לא רק לתוצאת המשפט, אלא לתהליך המתרחש לאורך המשפט בין הקורבן לבין הנאשם, בין בעל הדין התובע לבעל הדין הנתבע, בין האיש והאישה המצויים בהליך גירושין. הליכים שמטרתם לא רק פתרון הסכסוך, אלא עשיית הצדק עם הצד הנפגע. שפיטה הרואה את הצדדים בדין הרגישה לכאבם ופגיעותם יש בכוחה להיטיב לעיתים באופן משמעותי ועמוק יותר מאשר פסיקת פיצויים בפסק הדין. פגישות מהו"ת מוקדמות, הפניה להליכי גישור ובוררות, יחידות הסיוע בבתי המשפט למשפחה, בתי המשפט הקהילתיים כל אלה הם 'כלים רכים' בהם משתמשת מערכת המשפט כדי להביא ל'משפט צדק'."
"אנו עומדים כמה ימים לפני חג הפסח-חג החירות", אמר הנשיא והמשיך: "עם יציאת העם העברי ממצרים, אחד הצעדים הראשונים, שעושה משה רבנו בעצת יתרו חותנו, ועוד טרם קבלת התורה הוא הקמתה ומיסודה של מערכת משפטית שתקל על העומס המוטל עליו. בתקופה האחרונה, זוכה בית הנשיא, ברוח עשייתו של משה רבנו, לטקסים מרובים ומשמחים, של מינוי שופטות ושופטים."
הנשיא הדגיש את חשיבות המינויים ואמר: "כל תקן שיפוטי שאליו מתמנה שופט או שופטת מצמצם את ההמתנה מורטת העצבים ואת עינויי הדין של הנזקקים לבתי המשפט ומסייע ביצירת מערכת שבה הצדק והמשפט דרים בכפיפה אחת בבחינת דברי יתרו למשה: 'והקל מעליך ונשאו איתך'."
בסיום דבריו, ציין הנשיא את המשפטן פרופסור זלמן פלר, דיקן האוניברסיטה העברית בעבר וחתן פרס ישראל אשר הלך לעולמו החודש ובזכות תיקון 39 לחוק העונשין שיזם, הותיר חותם על מערכת המשפט הישראלית, וחתם את דבריו בברכת הצלחה לשופטים והרשמות המתמנים.
מדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור: "אמון הציבור במערכת המשפט, שהוא היקר בנכסיה, מותנה בהכרה של כל אזרח ואזרח כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אובייקטיבי, תוך מתן יחס שווה לצדדים המתדיינים. בהכרה כי השופט עושה צדק, על פי הדין. כפי שהצהרתם – "לשפוט משפט צדק". אכן, הצדק הוא מטרת המשפט. כשופטים אנו שואפים שההכרעה שלנו בסכסוך, על פי הדין, תעשה צדק בין הצדדים".
מדברי שרת המשפטים, איילת שקד: "רעיון סימבולי מעניין מקשר בין חג הפסח לעשיית משפט וצדק. בחג הפסח אנו לומדים אודות ארבעת הבנים. במהלך עבודתכם החשובה כשופטים יבואו לפניכם אותם ארבעת הבנים. כל אחד ואחת ילמדו אתכם שיעור חדש. התייחסותכם אל מושאי השיפוט , באופן שרואה את האדם העומד מולכם כשווה בין שווים ומחייב מתן תשובה ייחודית לכל מקרה, ירכיבו את תמונת כהונתכם כשופטים. כמו נפש האדם המורכבת מתכונות רבות, כך על השופט לראות בתפקידו את המורכבות הנדרשת בכל עניין ומקרה. הרעיונות הערכיים העומדים בבסיס מלאכת השפיטה הם שקילה, איזון והכרעה. אם תמשיכו לשפוט על פי אותם ערכים, תעבירו מסר חזק של שיפוט הוגן וראוי, תזכו להשריש מסורת של מערכת משפט יציבה ואיתנה לדורות הבאים, ולקיים בכך אספקט נוסף של מצוות "והגדת לבנך"."
