כך מצאה את עצמה לא מזמן עו"ד טלי ליבליך בחקירת משטרה לאחר שכלי תקשורת אותו ייצגה סירב למסור למשטרה פרטי טוקבקיסט. עורכת דין נוספת מצאה את עצמה במעצר של שלושה ימים – לאחר שנחשדה בהעברת מסרים לאסיר שרקם עסקת עד מדינה - בפרשת 512.
מעל לכל מרחפת עדיין עננת התאבדותו של המשנה לסנגורית הציבורית, דיוויד וינר – אשר סירב לשתף פעולה עם המשטרה בפרשת רצח השופט אזר – ומצא את עצמו תחת חקירה פלילית.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', איום על עורכי דין, והפיכתם לנחקרים ולחשודים בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם – היא תופעה מסוכנת, אשר פוגעת בזכויות האזרח הבסיסיות ביותר העומדות לחשודים בפלילים – וההבדל בינה לבין שיטות הנהוגות במשטרים אפלים – דק ביותר.
ישראל מחזיקה במספר שיא של כתבי האישום המסתיימים בהרשעה בעולם המערבי. יותר מ-90% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה. חלק גדול מההרשעות מושגות באמצעות הסדרי טיעון, ועסקאות נוספות שעורכת הפרקליטות עם נאשמים.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', בשנים האחרונות מצאו את עצמם עורכי דין לא מעטים, שניסו לגונן על חשודים ונאשמים מפני החלטות שגויות לשיטתם – תחת איומים קשים מצד הפרקליטות בפתיחת סנקציות פליליות נגדם, ונגד חלקם אף הוגשו כתבי אישום.
האם מדובר בשיטה? האם הפרקליטות מאותתת לעורכי הדין כי מי שיעז ויפריע לה להרשיע את נחקריה ימצא את עצמו גם על ספסל הנאשמים?
"בפרשת החשדות נגד עו"ד נבות תל-צור, אחד מעורכי הדין הבכירים ביותר בישראל - הדברים ממש זועקים לשמיים" טוען עו"ד יסלוביץ'.
על פי החשד עו"ד תל-צור פעל מטעמו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לשם סיכול הסדר טיעון, שעמד להיכרת במהלך ניהול משפט בפרשיית 'הולילנד' בין התביעה ובין ראש לשכתו, שולה זקן. כזכור הסכם עדת המדינה עם זקן הוא שסלל את הרשעת אולמרט בפרשיה זו – ושלח אותו, ורבים מהנאשמים בפרשיה זו – לכלא, ולתקופות לא מבוטלות.
לדברי עו"ד תל-צור הוא נפגש עם זקן ובני משפחתה, לאחר שזקן היא שפנתה אליו מיוזמתה, וביקשה להיפגש עמו, וזאת ללא ידיעת סנגוריה. בפגישה זו, כך טוענים בפרקליטות, ניסה תל-צור להניא את זקן מלחתום על הסדר הטיעון ולהשפיע על תוכן עדותה כעדת תביעה.
"אין להקל ראש בעבירות המיוחסות לעו"ד תל צור, ואשר עלולות לסתום את הגולל על הקריירה המשפטית המפוארת שלו" אומר עו"ד יסלוביץ'. "המשמעות האופרטיבית במקרה של הרשעה בסעיפים בהם הוא חשוד, הינה שלילת רישיון עריכת הדין למשך זמן ממושך, כמו גם השתת עונשים נלווים לרבות מאסר בפועל".
כך, על עבירה של שיבוש מהלכי משפט עלול להיגזר על הנאשם עונש של עד שלוש שנות מאסר, בעוד שבעבירת הדחת עד ניתן לפסוק עד 7 שנות מאסר.
לדברי עו"ד יסלוביץ', יש בהזמנת עורך דין לשימוע, שכל חטאו מסתכם במתן ייעוץ לפי שיקול דעתו המקצועי - על מנת לשלוח מסר פסול ומסוכן לפיו הפרקליטות תעשה כל שביכולתה על מנת שעורכי דין לא יסכלו הסדרי טיעון שעומדים להיחתם עימה. מכך מצטייר כאילו מטרת הפרקליטות היא להשיג הרשעה בכל מחיר (ולא הגעה לחקר האמת) וששאיפה זו מקדשת את האמצעים לרבות פגיעה בעורכי דין, ובזכויות חשודים ונאשמים – על כל המשתמע מכך.
"ריבוי החקירות נגד עורכי דין על שיבוש הליכי משפט מרמז כי ייתכן שבפרקליטות עדיין לא הפיקו את הלקחים הראויים מפרשת התאבדותו של המשנה לסנגורית הציבורית דיוויד וינר בשנת 2004" טוען עו"ד יסלוביץ'. לדבריו, איום על עורכי דין, ופתיחת חקירות פליליות נגדם, יוביל, וכבר מוביל כעת - לחשש ממתן ייעוץ ללקוחות הפונים אליהם, "והדרך מכאן למדינת משטרה הדורסת ברגל גסה את מי שעומד בדרכה – עלולה להיות קצרה".
