הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון תחת הכותרת 'מסיבות סוף שנה לבוגרי י"ב - מנשף הסיום ועד ה"אפטר פארטי"', במסגרתו עסקו גורמים מקצועיים לצד בני נוער באירועי סיום הלימודים של תלמידי התיכונים, על הסכנות וההוצאות הכלכליות הכבדות הכרוכות בהם.
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) פתחה את הדיון וציינה: "אנו לא נגד מסיבות סיום, זה דבר חשוב, כולם מחכים לזה בהתרגשות, אבל התחושה היא שאנו מתחילים לאבד פרופורציות, הצורך של להיות מיוחד והמשקל שנותנים לנושא החומריות - אולמות אירועים וזיקוקים, לוקחים אותנו למקומות אחרים. אנו רואים יציאה מפרופורציות ותחרות בין משפחות. יש לנו אחריות לקחת זאת כמשימה לעשות משהו".
"גם בסוגיית האפטר פארטי לא תמיד יש ביטוח, יש את נושא האלכוהול, הסמים והוונדליזם, אנו לא באים להגיד מה מותר לנוער אלא מעלים שיח חברתי ערכי חינוכי - האם לא הלכנו קצת לאיבוד בנושא המסיבות?" הוסיפה יו"ר הוועדה ותהתה מה משרד החינוך יכול לעשות בנידון.
הדרה רוזנבלום מנהלת יחידת מועצות תלמידים במשרד החינוך ציינה כי "אנו בעד לעשות, לצערי מי שמאוד מעורב בכך אלו דווקא ההורים ואפשר להתחיל בבת מצוות, פה איבדנו לחלוטין את הרסן. זה הגיע למצב של אבסורד, נושא התחרות הסמויה והגלויה. אחרי הסיפור שהיה במבשרת ציון החליטו שעושים ארוחת בוקר חגיגית במקום הנשף, אנו רוצים שזה ייהפך למשהו רשותי, שיעשה שיח בעניין שימנף זאת גם עם הורים ועם מחנכים. ראינו כמה כסף הורים מוציאים על שמלות - צריכה להיות הנהגת הורים רצינית שיגידו לילדיהם עד כאן! האחריות היא של כולנו".
רפ"ק ויקי אלעמרי, ממחלקת הנוער המשרד לביטחון פנים קראה לעדכן את המשטרה על המסיבות: "יש תכונה של איסוף כספים וועד הורים שעושה חיבור עם הדי.גיי, ההורים יודעים על המסיבות שנעשות בוילות ומקומות שונים. הם צריכים ליידע אפילו גורם משטרתי שיש נוכחות, אם יהיה חיבור בין רשות מקומית לבתי ספר, לא בקטע של לתפוס אלא של לדעת, שתהיה נוכחות של ניידת סיור, זה משנה. המסיבות מובילות לאלימות, להרעלת אלכוהול שזה נורא ולמעשי קונדס שהופכים את הגבול. הורים צריכים להבין שחלק מהתלמידים מגיעים לתחנת משטרה ונפתח להם תיק, וההורים אומרים שאנו הורסים לילד הוא בדיוק לפני גיוס לקרבי, הורים צריכים להיות מודעים".
רויטל שמר מארגון ההורים הארצי ציינה כי ההתעסקות בנושא הזה תלך ותגבר ככל שלא יהיו אלטרנטיבות והציגה תמונות מצב: "המסיבות במהלך הקיץ בווילות נעשות ללא רישיון עסק ובמקומות מרוחקים, כאשר אין מבוגר תורן וגם בעל המקום לא לוקח אחריות ומגלגל אותה למפיק צעיר. לעמדתנו ככל שיגבילו את הראוותנות בנשפים בכך יגדילו את היקף מסיבות המחתרת. פנינו לרשויות מקומיות כדי לייצר מקומות בילוי עירוניים, חוץ מבשוהם לא הצליחה להתרומם יוזמה כזו ולייצר חלופות לדרכי בילוי אלטרנטיבי מהנים".
פרופסור עמוס רולידר, מנתח התנהגות מסמך תקף את התנהלות ההורים בישראל: "הורי הילדים בארץ יותר מכל מקום אחר בעולם, משקיעים את כל מאודם וכספם בילדים, בפועל המציאות נעשית יותר קשה – ההורים איבדו את יכולתם להשפיע על חינוך הילדים. ההורה נתפס כמשרת הילד מאשר כמחנך הילד. מצד שני ישנה מערכת החינוך המתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, ילדים מגיעים למערכת מחוסרי יכולת איפוק. בתי הספר כיום בניגוד לעבר רוצים שהתלמיד יבוא אליהם, כשרוצים בזאת מנסים להיות לא רק מחנכים אלא גם חברים, ופה הבעיה".
"שתיית אלכוהול הפכה למכה – ישנה תשתית כיום של שתייה כנורמה, הם מביאים את זה הביתה – צריך לדבר על כך ולהפסיק להתייפייף. אין פתרונות יש מאין, צריך ליצור מציאות בה ההורה נשען על נורמה מוסדית ממשלתית, שהוא יכול להתחבר אליה. אני טוען שמסיבות הסיום חייבות להתקיים במוסד החינוכי או במתנסים, עם פיקוח מבוגרים ואכיפת נושא השתייה. אז יכעסו עלינו קצת, אז מה?! אנו חייבים להתכנס בנושאים הללו ברמה הקהילתית, ולחשוב כיצד מקיימים הורים למען הורים, ללכד את ההורים יחד, הורים מחכים לזה, מחכים לגב שניתן להם. גם הילדים מחכים לזה שנשים מחסום למה שאסור והם חוששים לא לעשות כי כולם עושים, אם לא נפעל התוצאות יהיו יותר ויותר קשות".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין ציינה: "זהו לא נושא טריוויאלי – יש לנו הערכה רבה לנוער ולמועצת הנוער הארצית הפעילה. אבל הדיון כאן הוא קשה, השאלה עד איפה מתערבים והיכן עוצרים".
ח"כ מסעוד גנאים תהה: "מה זה הביטוי "בואו ניתן להם להתפרק"? ממה להתפרק בדיוק?!".
ח"כ מרדכי יוגב קרא לחינוך מגן ילדים: "הכשרת מורים והצוות החינוכי שהם העיקר כאן, כאשר ההורים חסרי כלים מקצועיים".
במהלך הדיון נשאו דברים גם תלמידי תיכון. אופיר יקיר, תלמידת י"א מחוף השרון סיפרה על ההתמודדות: אני בתור בת נוער וכך גם חברים שלי, לא תמיד מרגישים פתוחים עם ההורים לומר היי אמא אני שותה, אני לא מכירה מישהו כזה. גם על אפטרים ומסיבות לא באים ישירות ומספרים, מפחדים ממה שההורה יגיד. אתה רוצה ללכת עם כל השכבה לחגוג ולא שיופיעו במסיבה ויעצרו את אותה. כולם רוצים להיות עם כולם".
"יש הרבה מסיבות שאני לא הולכת כי אני יודעת שלא מתאים לי, ויש מסיבות שאני הולכת וזה יוצא מפרופורציות ואני חותכת. אבל לספר להורים במיוחד על נשף י"ב שמראש אתה יודע שזה אולי יהיה מוגזם, זה לא קורה" סיכמה יקיר.
אליחי תלמיד מבואות ים במכמורות, ויו"ר וועד התלמידים סיפר על ההכנות לסיום י"ב עליהם הוא אמון: "יש חוסר מודעות בעיקר בגילאים שלנו, עוברים לגיל 18 ויש אשליה שהכול מותר והכל יכול להיות. לפני חודש וחצי התחלתי לארגן את המסיבה ואמרתי אני רוצה לשמוח פה בלי איזה תמריץ של אלכוהול אבל המסה העיקרית של השכבה לא יגיעו בלי אלכוהול. זה משהו שורשי, אבל אפשר לשמוח בלי הדברים האלה. אני ועוד כמה חברים קרובים מצליחים להגיע לשמחה ללא אלכוהול, אבל שזה הופך חלק כל כך מרכזי והחברה שואלים אם יש אלכוהול ואם זה ללא הגבלה".
ורדית ישראל ממשרד החינוך סיפרה כי משרד החינוך לוקח אחריות על מה שקורה בשנת הפנאי לילדים: "יש כינוס של צוותי בתי הספר שחושבים מה נכון לעשות, בתוך היחידה שאני חברה בה השכלנו להבין ולראות בהורים שותפים בלתי נפרדים. בית ספר לא יכול להחליף את ההורים ולא הפוך. יש תוכנית מגיל הגן שמלמדת ילדים איך לשמור על עצמם, כשההורים הם צד, יש תוכנית חדשה מתבגרים ולא שותים, ילדים וילדות בגיל מצווה נוהגים לשתות. שיש שיתוף פעולה עם ההורים זה עובד".
בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה: "אנחנו במדרון חלקלק, אם לא נעלה את הנושא לשיח הציבורי עכשיו אני לא רוצה לחושב מה יהיה בשנים הבאות. העלינו את אחריות בתי הספר להדרכה נכונה וכן את אחריות ההורים ואת שינוי התרבות של המסיבות הראווה מגיל צעיר, וכן את נושא מעורבות הרשויות המקומיות בהעמדת אלטרנטיבות למסיבות מוסדרות. נמשיך ונעקוב כיצד הצעדים השונים מתקדמים, חייבים שינוי כאן".
