תקדים רלוונטי נוסף נוגע לאזור נגורנו-קרבאך, הנמצא תחת שליטה צבאית של ארמניה אך נחשב כשטח ריבוני של אזרבייז'אן. כאשר ביקשו קבוצות כדורגל של ארמנים תושבי נגורנו-קרבאך לשחק בליגה הארמנית שיגרה פיפ"א אזהרה תקיפה להתאחדות הכדורגל הארמנית שלא לבצע צעד כזה.
בעקבות זאת החליטו הקבוצות מנגורנו-קרבאך לעבור לתחום השטח הריבוני המוכר של ארמניה. רק לאחר שהודיעו הקבוצות הללו לפיפ"א כי כבר אינן נמצאות בנגורנו-קרבאך ומסרו פרטים מדויקים על על המעבר ועל הכתובות החדשות של משרדיהן והמגרשים שלהן, בשטח ארמני ריבוני המוכר בידי האו"ם, הן הורשו להשתתף בליגת הכדורגל הארמנית.
תקדימים נוספים ממקומות שונים בעולם, שנאספו בידי התאחדות הכדורגל הפלסטינית, מצביעים גם הם באותו כיוון. תקנון פיפ"א הינו חד משמעי - קבוצות כדורגל הנמצאות בשטח מדינה מסוימת צריכות לשחק במסגרת ליגת הכדורגל של מדינתן. שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה מוכרים בינלאומית כשטח מדינת פלסטין, ולכן, קבוצות כדורגל הממוקמות בהתנחלויות אשר נמצאות בשטח מדינת פלסטין צריכות לשחק במסגרת ליגת הכדורגל הפלסטינית ולא בליגה הישראלית.
כדי שיוכלו קבוצות אלה להשתייך לליגה הישראלית, היה עליהן ועל התאחדות הכדורגל הישראלית לבקש ולקבל אישור מיוחד ויוצא דופן מהתאחדות הכדורגל הפלסטינית. ברור שבפועל מעולם לא הוגשה לפלסטינים בקשה לאישור מיוחד כזה.
הפלסטינים ותומכיהם ידרשו להחיל את התקדימים הללו על קבוצות הכדורגל מההתנחלויות, ולדרוש כי קבוצות הכדורגל הללו יסולקו מן הליגות הישראליות או לחלופין יעזבו את השטחים הכבושים ויתמקמו בתחומי הקו הירוק – כאשר סירוב להענות לדרישה עלולה להביא לצעדים חריפים נגד התאחדות הכדורגל הישראלית.
כזכור, בחודש מאי בשנה שעברה דרש ג'יבריל רג'וב, ראש התאחדות הכדורגל הפלסטינית, להוציא את ישראל מפיפ"א. בסופו של דבר הסכים רג'וב להמנע מהבאת הדרישה הזאת להצבעה בועידת פיפ"א, ובתמורה הסכימה הנהלת פיפ"א למנות ועדת חקירה שתבדוק את התנהגותה של ישראל בנושא הכדורגל ואת האפשרות של הפרות החוק הבינלאומי ושל תקנון פיפ"א.
בראש הועדה הועמד נציג דרום אפריקה טוקיו סקסוואלה שהוא איש ציבור ידוע מאד בארצו. בשבועות האחרונים עומד סקסוואלה תחת לחץ כבד של ארגונים תומכי הפלסטינים בדרום אפריקה עצמה ובכל רחבי העולם בדרישה לסיים בהקדם את עבודת הועדה ולהגיש את מסקנותיה למוסדות פיפ"א. יותר ממאה וחמישים אלף אנשים חתמו על עצומה המופנית אליו בנושא זה.
כאמור, המועד הרלוונטי העומד במוקד הלחצים וההתארגנויות הוא ה-13 באוקטובר, אז תתכנס בציריך מועצת פיפ"א, אשר מנהלת את עניני הכדורגל העולמי בין ועידה לועידה של הארגון. המועצה כוללת כיום 28 חברים, ביניהם חמישה אירופים. יתר החברים הינם ברובם ממדינות העולם השלישי כולל כמה נציגים ממדינות ערביות ומוסלמיות. לגבי הצבעתם של האירופים, אם יבוא הנושא להצבעה, נודעת חשיבות לכך ש"תקדים חצי האי קרים" הוא תקדים אירופי ואת העמדה התקיפה והבלתי-מתפשרת כלפי הכדורגל הרוסי בשנת 2014 יזמה והובילה התאחדות הכדורגל האירופית.
באופן קונקרטי, שש קבוצות הכדורגל מההתנחלויות משחקות בליגות ישראליות נמוכות וכמעט אינן ידועות לציבור הרחב. הן כוללות את בית"ר מעלה אדומים, בית"ר עירוני אריאל, בית"ר גבעת זאב, הפועל בקעת הירדן, הפועל אורנית ואליצור עירוני יהודה. המצליחה ביותר ביניהן היא הפועל בקעת הירדן אשר בשנה שעברה זכתה באליפות ליגה ב' דרום ועל כן משחקת עכשיו בליגה א' דרום. בית"ר גבעת זאב ובית"ר מעלה אדומים משחקות שתיהן בליגה ב' דרום.
בית"ר עירוני אריאל והפועל אורנית משחקות שתיהן בליגה ג' שרון. אליצור עירוני יהודה שהוקמה ב-2014 משחקת בליגה ג' דרום. הקבוצה מורכבת ממתנחלים תושבי הר חברון וקריית ארבע. חברי הארגון "לה-פמיליה" של בית"ר ירושלים תומכים באליצור עירוני יהודה ומגיעים איתה כמעט לכל משחק למרות שזאת ליגה נמוכה .
מבחינת פיפ"א אין חשיבות אם מדובר בליגות גבוהות או נמוכות. המדובר בנושא עקרוני, כאשר המשך השתתפותן של הקבוצות ההתנחלויות בליגה ישראלית כלשהי עלול להחשב כהפרה ברורה וחד משמעית של תקנון פיפ"א. הדבר עלול להכניס את התאחדות הכדורגל הישראלית – ולמעשה, את מדינת ישראל בכלל – לעימות מסוג שגם רוסיה של ולדימיר פוטין נרתעה ממנו.
