הצעדה נערכה בעיר תל- אביב ויצאה מבית אריאלה, במסלול מעגלי.
מדי שנה מתאבדים במדינת ישראל כ- 500 בני אדם, ביניהם 100 צעירים מתחת לגיל 24. מעל ל-6,000 מבצעים ניסיונות התאבדות המסתיימים בחדרי המיון מתוכם 3,000 בני נוער כאשר על כל ניסיון התאבדות המגיע לאשפוז, ישנם כ-7 ניסיונות שאינם מדווחים! כלומר, יותר מ30,000 ניסיונות בשנה בקרב צעירים.
מחקרים שנעשו בעולם ופיילוט שנערך בישראל, הראו כי על ידי מודעות ציבורית, יצירת פתיחות לפנות לעזרה כשנמצאים במצוקה נפשית ותכנית לאומית המיישמת אסטרטגיות מוכחות למניעת התאבדויות, ניתן לצמצם את מספר המתאבדים בלפחות 20%. כלומר, ניתן להציל לפחות 100 בני אדם מדי שנה בארץ, מספר השווה למספר הצעירים המתאבדים.
לרגל אירועי היום הבינ"ל למניעת התאבדויות, התקיימה הערב בתל אביב זו השנה החמישית, צעדה תחת הכותרת "צועדים בשביל החיים". הצועדים צעדו בדממה בשעות הערב על מנת לבטא את החושך והמצוקה בה מצויים בעלי הנטיות האובדניות.
הצעדה, התקיימה ביוזמת עמותת "בשביל החיים" ובשיתוף עם מיתרים, היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות ועיריית תל אביב.
ד"ר אבשלום אדרת, יו"ר עמותת "בשביל החיים": זו הפעם החמישית שאנו צועדים בלב תל אביב, כדי להמחיש לכולם שחייבים לדבר על זה. משנה לשנה עולה מספר האנשים שמבינים שהתאבדויות ניתן למנוע ושקשר השתיקה מביא יותר כאב ושכול. אנו מצויים בצומת קריטי להמשך תקצובה של התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות. אנו מברכים את חברת הכנסת שולי מועלם- יו"ר סיעת "הבית היהודי" שהתנדבה להוביל את השדולה למניעת אובדנות. אנו מבטיחים כי נתמוך ולא נרפה עד אשר נצליח להציל חיי אדם.
חה"כ שולי מועלם- יו"ר סיעת הבית היהודי: "מדי שנה מתאבדים בישראל בממוצע 500 בני אדם. זהו נתון גבוה, ביחס למספר ההרוגים בתאונות דרכים שבשנת 2015 שעמד על 357 בני אדם ונחשב למספר חריג. לעומת תחום הבטיחות בדרכים, שזוכה להתעניינות רבה ולהשקעה מצד המדינה, נושא מניעת התאבדויות אינו מטופל כראוי על ידי הרשויות. לצורך שינוי המצב ועל מנת להציל נפשות בעתיד, אקים שדולה פרלמנטרית למניעת התאבדויות".
חה"כ יעל גרמן- יש עתיד: בעבר היה נהוג שלא לדבר על נושא האובדנות ויחד עם השתיקה באו הבושה והכאב. אני קוראת לשר האוצר ושר הבריאות להמשיך ולתקצב את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות . אני שמחה כי חברת הכנסת שולי מועלם, נאותה להוביל את השדולה למניעת אובדנות ומקווה כי הנושא לא ירד מסדר היום הציבורי.
בתחילת שנת 2014, יצאה לדרך התכנית הלאומית למניעת התאבדויות אשר נערכת בהובלת משרד הבריאות ובמהלך משותף עם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. נכון להיום, אין הבטחה כי התוכנית תמשיך להתקיים גם בשנה הבאה. הדרישה התיקצובית הינה בהיקף מינימאלי של כ- 35 מיליון שקלים לשנה, ל-5 משרדי הממשלה המעורבים בנושא. הצלחת התכנית והמשכיותה תלויים במידה רבה בהכרה בנושא ובמוכנות לדבר עליו.
קצת נתונים:
(מתוך הספר "להאיר את הרי החושך"- בעריכתו של ד"ר יוסי לוי בלז).
זה שנים רבות שהתאבדות היא הסיבה הראשונה למוות בקרב צעירים בעולם, וככזו היא מהווה תופעה מדאיגה מאוד בתחום בריאות הנוער. 10% מבני הנוער מדווחים על פגיעה עצמית שיש בה לעיתים כוונות התאבדות. נתונים מהעולם מראים כי בכל רגע נתון כ- 15%- 25% מבני הנוער חושבים על התאבדות. בישראל, התאבדות היא בעיה חריפה המהווה את סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער בגילאים 14-24 ואת הסיבה השלישית בקרב בנות נוער באותם הגילאים, כאשר אוכלוסיית העולים הצעירים, מתאבדים ביחס של פי 7 עד פי 9 מילידי הארץ.
במשך שנים, טווח הגילאים הפגיע ביותר להתאבדות בקרב גברים צעירים היה בין גילאי 18-21, טווח שייצג את שירות החובה בצה"ל. אולם בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעורים בטווח זה וכיום השיעור הגבוה ביותר הוא בגילאי 22-24. ניתן ליחס את הירידה בנתונים לתוכנית למניעת אובדנות בצבא שהתמקדה בין היתר בהגבלת הנגישות לנשק ובהעלאת המודעות לפעולות מניעה. אולם, יש לזכור כי אלו המנסים לבצע ניסיונות התאבדות עלולים לנסות לבצע ניסיונות התאבדות חוזרים. בבדיקה שנערכה, נמצא כי 13% מתוך אלו שניסו לבצע ניסיון התאבדות יחזרו על פעולה זו לפחות פעם אחת נוספת. כאשר 50% מתוך הניסיונות החוזרים יבוצעו תוך פחות משנתיים מהניסיון הראשון.
