נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, העניק היום, יום ראשון, ט"ו אלול, 18 בספטמבר, את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" לשנת תשע"ו 2015/16, במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך" ל-3 בתי ספר נבחרים אשר התקדמו במהלך השנה האחרונה באופן משמעותי בחינוך לשותפות. השנה ניתן האות ל: (-) תיכון התורני ע"ש הימלפרב ירושלים, אשר מקיים שיתופי פעולה ודיאלוגים עם בית ספר חילוני, בית ספר ערבי ובית ספר חרדי; (-) בית הספר הרב תחומי עירוני קהילתי ליידי דייויס תל אביב, אשר מכשיר את מוריו להכרת החברה הישראלית בתחומים הנוגעים לקבוצות השונות בחברה; (-) קריית החינוך אורט ע"ש חלמי שעאפי בעכו, אשר מקיים מזה שנים תכניות משותפות עם בתי ספר יהודיים באזור.
השנה הוענק בפעם הראשונה אות "סולל הדרך" לבית הספר אלשורוק ליקויי למידה בטמרה, בו לומדים יחד מוסלמים, נוצרים ודרוזים, תוך חינוך לשותפות עם בית ספר יהודי בקיום סדנאות זהות והקניית מיומנויות דיון ויכולת להכלת דעות שונות ומנוגדות.
״כשהשקנו לפני קצת פחות משנה וחצי את תקווה ישראלית בחינוך, היו מי שהגיבו בציניות ובספקנות,״ אמר הנשיא. ״אחרים הזהירו שזו צעידה בשדה מוקשים, שאי אפשר לפרק. האמת היא שגם אני היססתי, אבל היו לנו שותפים אמיצים, ובעיקר - האווירה בשטח הייתה משכנעת, כי השטח, השטח זעק לשינוי.״ "נמצאים כאן הערב מחנכות ומחנכים מכל קצות הארץ שאומרים: הנני. הנני כמו שאני.
חרדי, חילוני, דתי לאומי, או ערבי. הנני כמו שאני, מבלי לוותר על אמונתי. מבלי לוותר על זהותי. הנני כמו שאני - נכון להכיר, לבנות גשר. אני לא מתחמק מכך שהמסע המשותף הזה הוא עדיין מסע בשדה מוקשים, ושיש מגזרים שקשה להם יותר מאחרים לקחת בו חלק. אולי גם התחלנו מאוחר מידי ובהחלט יש מה לתקן; אבל היום אני משוכנע שיש גם איך לתקן ואנחנו, אתם, כבר מתקנים.״ הנשיא הוסיף: ״אי אפשר לחנך לשותפות - צריך לחיות אותה. הילדים שלנו לא זקוקים לחינוך לשותפות - הם זקוקים למודל לחיקוי. אם המשימה שלנו היא לגדל כאן דור חדש, אנחנו צריכים קודם כל, בעצמנו, לעשות איזושהי קפיצת אמונה. להיות בעצמנו משהו אחר. אנחנו כולנו קוראים כאן תיגר על שנים של הזנחה, שבהן החומות בינינו צמחו פרא באין מפריע, ניזונות מפרובוקציות, מקיצונות וקיצונים."
עוד אמר הנשיא: "שינוי המציאות הנוכחית הוא אתגר מורכב בראש ובראשונה כי אנחנו, תוצרי המציאות הזאת. כי אנחנו לא מכירים מציאות אחרת ולכן - גם מתקשים לדמיין אחת כזאת. אנחנו לא יכולים לחנך לשותפות כשאין לנו חרדי או דתי אחד ברשימת הטלפונים שלנו, כשמעולם לא ביקרנו בעיר ערבית, כשאין לנו מושג במה חילוני מאמין.״
הנשיא סיים את דבריו בקריאה למשרד החינוך, לשר החינוך, ולכל אזרחי ישראל: ״אנחנו, המבוגרים, תחילה. אנשי המטה, המנהלים, המורים, אנשי הצוות תחילה. אני רואה עתיד שבו מפגש עם החברה הישראלית הוא חלק מהכשרת היסוד של כל מורה בישראל, שהשתלמויות מקצועיות למורים ומנהלים מתקיימות במשותף עם מגזרים שונים, שכל מורה מתנסה לפחות תקופה קצרה בהוראה בבית ספר במגזר אחר; עתיד שבו חדרי המורים שלנו מגוונים יותר, עתיד שבו תפקידי המטה אינם מגזריים בהכרח, לא רק מפקח ערבי לערבים, דתיה לדתיים, חילוני לחילוניים. רק בעתיד כזה, שבו אנחנו, המבוגרים, מוותרים על הפחד ומשמשים בעצמנו דוגמה חיה לאפשרות של שותפות - רק בעתיד כזה נוכל לחנך את ילדינו לשותפות, להבטיח להם עתיד של תקווה ישראלית."
הענקת הפרס התקיימה בסופו של כנס החינוך שהחל בשעות הבוקר בבית הנשיא, בהשתתפות מאות מנהלים ומורים מרחבי הארץ מכל המגזרים הפועלים למען חינוך לשותפות.
במהלך היום נערך פאנל בנושא "תקווה ישראלית" בהשתתפות דובה'לה גליקמן (כוכב הסדרה שטיסל), נורמן עיסא (כוכב הסדרה עבודה ערבית) ויהונתן אינדורסקי (מכותבי הסדרה שטיסל), לאחריו נערכו 13 סדנאות שנגעו בנושאי חינוך שונים, ביניהן סדנא שעסקה בבתי ספר משולבים – חילוני-דתי וערבי-יהודי, ובשאלה כיצד ניתן לשמור על זהות עצמית מובחנת בכיתה משותפת.
במהלך היום העניק הנשיא תעודות הוקרה ל-13 בתי הספר הנותרים אשר העפילו לגמר: 'אורט רונסון' עוספיה, 'כדורי', חטיבת ביניים 'זלמן ארן' חולון, 'אורט הערבי למדעים והנדסה' לוד, 'מבואות עירון', 'אל ביירוני ג'ת', 'יחד' מודיעין, 'אורט במעלה' טבריה, ישיבה תיכונית 'כפר גנים' פתח תקווה, 'תל"י בית חינוך' ירושלים, חטיבת ביניים 'מחמוד דרוויש' מג'ד אל כרום, חטיבת ביניים 'ראמה' ובית הספר הניסויי 'הדסה ירושלים' בבית החולים הדסה.
"תקווה ישראלית בחינוך" בהובלת בית הנשיא ובשותפות עם משרד החינוך ופורום דב לאוטמן למדיניות החינוך נועדה לעודד ולטפח מנהיגות חינוכית מחויבת לחינוך לשותפות, להרחיב ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין מנהלים ממגזרים שונים ואנשי חינוך וחברה מובילים, ולהעלות את החשיבות שבחינוך לשותפות לסדר היום הציבורי. קרדיט צילום : מארק ניימן/ לע"מ וידאו עלה לFTP של לע"מ, וידאו: עומר מירון, מקליט: דור לרנטל
