זנדברג כותבת כי:
"בקרוב צפוי להתקיים בתל אביב אירוע "מרימים לכיפור". האירוע צפוי להתקיים לקראת יום הכיפורים בכיכר רבין בתל אביב ובו השתתפו מיטב אומני ישראל.
יש לציין, כי כלל האומנים המופיעים הינם גברים ללא יוצא מן הכלל ובחירה זו של אומנים אינה מקרית.
בעקבות הסערה הציבורית שיצרה העצרת נמסר בתגובה מהאומן אסף אמדורסקי אשר מכהן כמנהל והמפיק המוזיקלי של המופע כי "מי שמממן את האירוע זה אדם דתי ויש לו את השיקולים שלו ואני מכבד אותם. אני עובד עם כל מיני מגזרים. אני עובד עם נשים, גברים, דתיים, חילונים, הומואים, לסביות, המגזר הערבי, המגזר החרדי. אין לי עניין להכתיב לאחרים את הצורה שבה הם רוצים לעשות את הדברים. אני רק בא לעשות את זה יפה, לייפות את המוזיקה. לזה אני לוהקתי".
אירוע זה הינו מצער ומאכזב מכמה סיבות:
הראשונה היא, שאירוע זה של הדרת נשים ואפליית עובד על רקע מינו הינו מנוגד לחוק בישראל.
לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 חל איסור על מעסיקים להפלות בין עובדים מחמת מינם.
רק בשנת 2014 ממשלת ישראל הביע את מחויבותה לשוויון זכויות, לחתירה לשוויון מגדרי ולקידום מעמדן של נשים בישראל מכל שכבות האוכלוסייה ובתחומים רבים ככל הניתן לאחר סערת הדרת הנשים באוטובוס החרדים.
אך יותר מכל, הדבר המצער הוא שבישראל של 2016 ישראל שבה ראש הממשלה מתפאר ומתגאה מפני ועידת האו"ם על שיווין בין המינים שהיא מציעה, על כך שנשים בישראל משרתות בצבא, משרתות כטיסות, כחברות כנסת, נשיאות בית המשפט העליון, מנכ"ליות של בנקים וחברות
מהמצליחות במשק, מובילות את תחום האקדמיה והמחקר בישראל ועוד שלל תפקידים מעוררי השראה, בישראל הזאת נשים עוד צריכות להיאבק על מעמדן ולהוכיח שהם שוות בין שווים.
בישראל הזאת, אשר לוקחת אירוע שנועד לקרב לבבות ולאחד אותנו כעם והופכות אותו למפגן של אפליה ודיכוי של נשים, אין במה להתפאר וגם לא להתגאות. אבקש שתפעל במהירות להוציא הנחיה בנושא.:
