מפעילי תחנות הדלק השתמשו באדמות מדינה ללא היתרים ובניגוד לחוק. למעשה, פרט לעבירות הכרוכות בהפעלת תחנת דלק ללא האישורים המתאימים, ולעבירות המיסוי, עברו מפעילי תחנות הדלק גם עבירות מקרקעין, וביצעו הסגת גבול באדמות המדינה – עבירה פלילית שדינה עד שנתיים מאסר בפועל.
מפקחי רמ"י פינו שלוש מתחנות הדלק יחד עם שוטרי משטרת ישראל ובאמצעות ציוד מכני הנדסי. מיכלי הדלק רוקנו באופן מסודר ופונו בתיאום עם אנשי הגנת הסביבה ומינהל הדלק. שתי תחנות נוספות, אשר תוכננו לפינוי במסגרת המבצע, פונו באופן עצמי ע"י מפעיליהן, אשר השיבו את השטח לקדמותו והודיעו למפקחים כי הם משיבים לרשותם את הקרקע. המפקחים החזירו את הקרקע לקדמותה ולמאגר הקרקעות הציבורי.
כעת יחל ברשות, בסיוע פרקליטות המדינה, הליך היערכות פנימי במטרה לגבש נגד מפעילי שלושת התחנות שפונו ע"י כוחות האכיפה תביעה על החזר העלויות שנגרמו למדינה בעקבות פלישתם, לרבות שכר המפקחים והשוטרים ועלויות הציוד ההנדסי ששימש לפינוי הפלישות.
אילן ישורון, מנהל מרחב דרום בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, אומר: "מזה תקופה שאנו פועלים בנגב כנגד תחנות דלק פיראטיות, המהוות יעד בעדיפות גבוהה לכוחות האכיפה. הפעלת תחנות דלק פיראטיות היא בבחינת פשע משולש: הפולשים גם הפעילו תחנות דלק בלתי מאושרות העלולות לגרום לסיכונים רבים הנובעים מדלקים שאינם בפקוח, מהיעדר אישורים סביבתיים ואישורי כיבוי אש, וגם עשו זאת תוך כדי פלישה לאדמות הציבור ושימושים חורגים בקרקעות בניגוד ליעודן החוקי, וגם כמובן "שכחו" לשלם לקופת המדינה את המיסים הנדרשים. חשוב לציין כי הפינויים העצמיים, הנגרמים בשל מדיניות אכיפה נחושה ובלתי מתפשרת, חוסכים הן למסיגי הגבול והן לקופת המדינה, בזבוז משאבים מיותרים".
