ח"כ לביא פתחה את הישיבה ואמרה כי "נתוני משרד הרווחה מצביעים על עליה במספר הצעירים והצעירות במעגל הזנות, ואין לנו סיבה להניח שהתופעה מדלגת על הצבא, גם אם במספרים נמוכים יחסית. רק לאחרונה שמענו כי בפשיטה על בית בושת בחיפה נמצאה גם חיילת המשרתת במשטרה (שח"ם) בין הנשים אשר עסקו בזנות במקום".
"בסיור משותף של ועדת המשנה שלנו יחד עם הוועדה לזכויות הילד ביום חמישי האחרון פגשנו צעיר העוסק בזנות, שסיפר שהיה לו שירות צבאי מצוין, ושם תמכו בו ואף הכירו בו כחייל בודד בשל מצבו, אך הנפילה שהביאה אותו לעסוק בזנות התרחשה לאחר השחרור. למעשה, השרות הצבאי זוהי נקודת הזמן האחרונה בה המערכת יכולה לתמוך ולסייע ביציאה ממעגל הזנות ופתיחת חיים בוגרים תקינים ועצמאיים, ולכן חשוב לנו לשמוע על עשייתו של הצבא בזה".
תא"ל ניר: "המדיניות של צה"ל היא מדיניות מכילה. אנו נותנים כתובת טיפולית ועושים כל מה שאפשר לאתר את תופעת הזנות, אשר ברור שלרוב היא מוסתרת. כאשר אנו נתקלים בחוסר שיתוף פעולה, לא ניתן סיוע טיפולי, אך עדיין נמשיך לעקוב".
"מפקדים, גורמי ת"ש ופרט, וממונות יוהל"ם בכל יחידה מוכשרים לזהות מצוקות אישיות אצל החיילים, ואם מזהים, הדבר נבחן לעומק גם אצל גורמי ת"ש ובריאות הנפש, וכך ניתן לאתר גם חיילים וחיילות במעגל הזנות".
"החל מספטמבר 2017 בנות יעברו ראיון עומק בלשכת הגיוס כמו בנים, והמאבחנות שיערכו את הראיונות הללו גם הן יעברו הכשרה לאיתור המצוקות. עיסוק בזנות כשלעצמו אינה פוסל מגיוס. שאלת הגיוס נבחנת על בסיס מכלול גורמים של התאמה לשירות במערכת צבאית".
רס"ן טבק: "מרכז מהו"ת הוא הכתובת בצבא לכל קורבן תקיפה מינית או זנות. המרכז פעיל 24/7 ויש לנו קו חירום למפקדים, חיילים הורים וארגונים מהקהילה. הפניה למרכז לא מחייבת הפנית מפקד ונשמרת בסודיות ודיסקרטיות מירבית. מעל 50% מהדיווחים אצלנו הם דיווחים על רקע פגיעות שלא התרחשו בשירות אלא בילדות, בעיקר גילוי עריות, ואנו מטפלים בשל מחויבות הצבא לחייליו".
"בכל אחת מהשנים 2014-2016 יש שני דיווחים על חיילים או חיילות במעגל הזנות, אך מרביתם לא הבשילו עד לכדי הגעה אלינו, אלא נשארו ברמת חשד אצל המפקדים. היה מקרה של חייל שנפגע ע"י לקוח, ולווה לטיפול רפואי על ידינו. הוא בחר לא לקבל סיוע כלכלי וליווי רגשי לאחר מכן. ישנה חיילת שעוד מטופלת אצלנו, עם רקע אישי קשה של גילוי עריות. היא עסקה בחשפנות, לא מתוך מצוקה כלכלית, אך הצלחנו להגיע למקום שהפסיקה את העיסוק הזה והיא עדיין בשירות".
עידית הראל-שמש, מנהלת "מיתוס-היום שאחרי הזנות" ביקשה להתייחס להיבט של אנשי צבא כצרכני זנות: "לא שמעתי כאן שום דבר על חיילים שהם צרכני זנות. חיילים רבים שאני מרצה בפניהם כלל לא מבינים מה הבעיה בכך, ורואים בזה משהו עסקי מבחירה. אם שואלים בלשכת הגיוס על צריכות סמים ואלכוהול, אז למה לא על צריכת זנות?"
תא"ל ניר הבהירה כי חייל או מפקד שהוא צרכן זנות זה לחלוטין לא תקין ואינו עומד ברף ההתנהגותי של צה"ל.
בהמשך לכך, ביקשה ח"כ לביא לחדד את הצורך לעגן את הנושא בנהלי הצבא: "אם כך, מדוע הרף הזה לא מתורגם לאיסור ברור בפקודות הצבא?"
עוד הוזכר כי נוהל דומה מעוגן כבר כחלק מן הקוד האתי של המשטרה, ועל כן קל וחומר שיש לעגן זאת גם בצבא: "כצבא העם אנו רואים בצה"ל בסוגיות רבות כמצפן ערכי לנורמות הרצויות בחברה. אני משוכנעת שגם כאן, יכול צה"ל להציב רף עליון של איסור ברור על צריכת זנות לחייליו ולמפקדיו, כזה שבתקווה יקרין בעתיד גם על החברה האזרחית. לכן אני קוראת מכאן לעגן את האיסור על צריכת זנות גם בפקודות הצבא"
לילך צור בן משה, מנכ"לית עמותת "הופכות את היוצרות": "בעדויות המצטברות אצלנו יש גם סיפורים על זנות שהתקיימה בתוך הבסיס. מקרים שכל היחידה יודעת שיש את 'ההיא' שניתן לגשת אליה, ולתת לה 20 או 50 ש"ח והיא תיתן את השירות. חשוב שהצבא יכיר בזה ולא יעלם עין".
ח"כ עמיר פרץ (המחנה ציוני): "זנות היא הסימפטום לשבר החברתי הכי קשה, גם לאדם אישית וגם לחברה שלמה. משרד הרווחה יכול לסייע לצה"ל באיתור הצעירים והצעירות לפני הגיוס, וצה"ל צריך לבנות מסגרת מעבר ייחודית, מעין מכינה, שתאפשר את הגיוס. השירות הוא פעמים רבות חבל הצלה לנערים ונערות, בכל מיני מצבים קשים. הצבא גם צריך להיות מוביל ערכית, וצריכת זנות חייבת להיות עבירה אתית עם השלכות"
ח"כ יהודה גליק (הליכוד): ""נשמע שהצבא הוא ממש חממה מבחינה טיפולית, וטוב שהדגש הוא קודם כל על יציאה מהזנות, ולא ההתעסקות בתלונות ומשפטים. היות שאנו כוועדה רוצים להכניס את חומרת צריכת הזנות לתודעה, וב"ה גם נעביר את חוק הפללת הלקוחות, אנו רוצים את הצבא כמוביל בזה".
יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא, סיכמה: "אני מודה לצבא על הכנות ועל העבודה המשותפת. היועל"ם תא"ל ניר ציינה בפניה את הדברים, והוועדה מצפה לשמוע תוך כחודש כיצד ניתן לקדם בצה"ל את הטמעת האיסור על צריכת זנות".
"סביב השולחן הזה יש המון ידע, אנו השתמשו בכל המשרדים והארגונים שפה, בשביל לפתח ולשפר גם את כלי הזיהוי של המצוקות והעיסוק בזהות, וגם את הטיפול בסיוע ליציאה ממעגל הזנות. נרצה להקים קבוצת חשיבה בין משרד הרווחה, הארגונים וצה"ל – כדי לוודא את המעבר הנכון בין שלושת הפרקים – טרום הגיוס, שלב השירות, והשחרור והאזרחות".