בשנת 2010 פרצה בכרמל בעירה שבה נהרגו 44 בני אדם, 17 אלף פונו מבתיהם, וכ 25 אלף דונם נשרפו כליל כולל מיליוני עצים. חמישה ימים בערה האש זה היה אסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. ביוני 2012 הגיש מבקר המדינה דו"ח בדיקה של נושאי השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל.
כבר באותו היום נעצרו שישה נערים מעוספיה בחשד להצתה. שניים מהם הפכו לחשודים עיקריים במעשה. תחילה הואשמו בהריגה, אך מאוחר יותר הובהר שמדובר ברשלנות לגבי אש שפשטה מעישון נרגילה. ואולי גם סיגריה שנזרקה. כשנה לאחר מכן התיק נגדם נסגר מחוסר ראיות לגבי תפקידם המדויק של החשודים בהצתה, מכיוון שהוא נסמך על הודאתם שלא תאמה את ממצאי כיבוי האש לגבי מקור השריפה, או הוטתה בידי גורמים שונים. בית המשפט קבע עם זאת שהוברר כי לא הייתה הצתה.
לא ברור מדוע צריך לכנס דווקא את הקבינט לצורך דיון במצב. וועידת שרעם רלוונטית שכוללת את ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הפנים ואנשי מקצוע אמורה לדון באורח ממלכתי מקצועי בשריפות. כאשר מכנסים קבינט שדיוניו ׳סודיים׳ עולה מן ההחלטה ריח לא נעים של התגוננות בפני אויב מחייב היערכות והתגייסות לאומית.
יתכן בהחלט שמדובר בהצתות לאומניות, אבל קבינט אמור להיות מכונס ע מנת להחליט רק לאחר שיש בידי משטרה ושב״כ הוכחות של ממש. עד אז יש כאן כוונה פוליטית להסטות את האש שאמורה להיות מופנית כלפי תפקוד הממשלה, בדיקת מסקנות המבקר מ 2012 וכו׳ – לעבר האוכלוסייה הערבית בבחינת שעיר לעזאזל.
