נחוש בדעתו לא להתעמת עם בג"צ מצד אחד ולא להגיע לעימות בתוך הממשלה תפר מנדלבליט חוות דעת שאישרה העתקת עמונה לשמונה חדשים לשלוש חלקות הנמצאות כמה מאות מטר מההתנחלות ומוגדרות כנכסי נפקדים. ה'פיתרון' על פי מנדלבליט תקף רק אם חוק ההסדרה לא יעבור בכנסת. מדובר בתרגיל פוליטי שאין לו שום קשר עם החוק הישראלי הבינלאומי וגם לא עם ההיגיון הפשוט.
כמו בבתי האולפנה גם כאן אם מישהו יקנה את הרעיון הזה, יושקעו מיליונים לטובת לא יותר מאשר פיתרון פוליטי שלא יפתור כמובן את בעיית עמונה או שאר ההתנחלויות על קרקעות פרטיות, אבל אולי יציל את הקואליציה.
מנדל בליט כמו נתניהו בנט ושאר חברי הקואליציה מבוהלים מן האפשרות שעקב הלוחמנות של יושב עמונה וקיצוני השטחים, הקרב על עמונה עשוי להכריח את הבית היהודי לעזוב את הקואליציה.
זהו מקרה קלאסי שבו אתה מפמפם את הצבור שלך עד שמגיע הרגע שבו אתה נאלץ לבצע מהלך פרגמטי אבל הקנאים שנו את הבטחותיך כאמירתן מנהלים נגדך קרב על 'אמונתם' שאתה עצמך דאגת לחזק. כאשר נדחקה הממשלה לקיר כבג"צ אילץ אותה לפנות את בתי גבעת האולפנה בבית אל, בוצע שם מעין טקס אלילי שבו הבתים נוסרו על מנת לקדש המשכיות שהחלה לפני אלפיים שנה ולא תיגדע כאשר יהרסו הבתים. בעצם המשלה רצתה לחסוך לעצמה מראות הרס שיפגו בתדמיתה, השקיעה מיליונים בניסור הבתים קיר אחר קיר וכמובן שבתי האולפנה לא נבנו מחדש בשום מקום.
