הבעל החל לדבריו לחשוד שאשתו בוגדת בו, לאחר שפצחה בדיאטה חריפה, והחלה לעבור אימוני כושר אינטנסיביים. לדברי הבעל, האישה תירצה את השינוי הקיצוני באורחות חייה במשבר גיל ה-40 הפוקד אותה,
אך חשדותיו של הבעל לא הרפו ממנו, ואף גברו, מאחר שאשתו החלה "להיעלם", שלא כהרגלה, בשעות שונות במהלך היום, ולא לענות לשיחות טלפון ומסרונים ממנו. ערב אחד החליט הבעל לעקוב אחריה במכונית של חבר. לטענתו, במקום לחוג ריצה בחוף הים, שאליו אמרה האישה כי היא יוצאת, היא החלה לנסוע מזרחה, ויצאה את גבולות גוש דן.
בתביעתו מספר הבעל, כי רכבה של אשתו הגיע כעבור זמן לא רב לקרחת יער ביער באזור ירושלים, בה חיכה לה גבר זר ברכב יוקרתי. האישה עברה למכוניתו של הגבר, והם החלו מתגפפים בלהט. הבעל לא איבד את עשתונותיו, שלף את הטלפון הסלולרי שלו, הקיף את רכבם של השניים, והחל מצלם את אשתו בזרועות הגבר בשלל זוויות. את הראיות הללו ניסה הבעל להציג בפני דייני בית הדין הרבני – אך למהלך זה התנגדה מכל וכל האישה באמצעות עורך דינה מיקי שיפמן.
לדברי עו"ד שיפמן, תצלומי האישה הושגו שלא כדין, תוך פגיעה בפרטיות האישה והגבר– ועל כן אסור להציגן לבית הדין כראיה. לדבריו, למרות שבני הזוג שהו ביער שהוא "רשות הרבים", יש בכך משום פגיעה בזכות לפרטיות השמורה לכל אדם. לאחר שהדיינים שמעו את טענותיו של עו"ד שיפמן, הם סירבו לעיין בתצלומי האירוע, אך המליצו לבני הזוג להתגרש. L
