יום חמישי, 5 בינואר 2017 בשעה 20:00 באולם ימק"א, ירושלים
ב-5.1 יתקיים הקונצרט "סימפוניית חורף", שיפתח את העונה של התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן, של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. על התזמורת ינצח מנהלה המוסיקלי , פרופ' איתן גלוברזון.
בקונצרט תבוצע בבכורה עולמית היצירה "סימפוניקנטטה" מאת יונתן קרן, וכן יבוצעו הקונצ'רטו לכינור מס' 5 מאת מוצרט, עם הכנר סשה פבלובסקי, והסימפוניה מס' 4 מאת ברהמס.
איתן גלוברזון: "שתיים מהיצירות בתוכנית מביטות לאחור על אחד מגדולי המלחינים בכל הזמנים, יוהאן סבסטיאן באך". ומסביר כי "היצירה הפותחת את הקונצרט, "סימפוניקנטטה" מאת המלחין הישראלי יונתן קרן, וכן הפרק האחרון מתוך הסימפוניה הרביעית של ברהמס קיבלו את השראתם מכורלים מתוך קנטטות מאת באך".
יונתן קרן הוא אחד הבולטים בדור הצעיר של מלחינים ישראליים. הוא זכה בפרסים רבים ויצירותיו מנוגנות על במות הקונצרטים החשובות בעולם. היצירה "סימפוניקנטטה" הוזמנה על ידי התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן, בתמיכת משרד התרבות.
מתוך דבריו של קרן על היצירה: לפני מספר שנים ניגנתי את הקנטטה: bwv 4, Christ lag in Todesbanden מאת באך. הפתיחה של הקנטטה, שמבוססת על מנגינת כוראל אחד, זעזעה אותי הן ביופייה והן בכאב שהיה בה. בהדרגה התגבש בי הרעיון לכתוב יצירה שגם היא מבוססת על מנגינת כוראל בודדה, ובעצם לכתוב הומאז׳ לקנטטה של באך. מאז אותו קונצרט לא האזנתי ליצירתו של באך, והפתיחה ליצירתי היא מעין תרגום של אותה החוויה כפי שאני זוכר אותה.
יונתן קרן - מלחין, מעבד וכנר
קרן זכה בפרסים רבים: פרס קוסביצקי מספריית הקונגרס בוושינגטון (2007), בפרס ראש הממשלה (2011), בפרס הישג השנה בקומפוזיציה של אקו"ם (2011), פרס המלחינים הצעירים של ASCAP ומלגות מקרן התרבות אמריקה ישראל בכינור והלחנה (2003-1997). הוא בוגר תואר שני בהלחנה מבית הספר ג'וליארד. יצירותיו בוצעו באולמות החשובים בארץ ובעולם ובהם: קרנגי הול בניו יורק; במוזיאון הלובר בפריז, באולם הפילהרמוני בברלין ואחרים. את יצירותיו מבצעים אמנים כמו הצ'לנים לין הראל וז׳אן-גיאן קארס, הוויולן סמואל רודס, הפרוייקט הקאמרי הישראלי, The New Juilliard Ensemble, אנסמבל סולני תל אביב ואחרים. יצירותיו הוזמנו על ידי גופים כגון בית הספר ג'וליארד, אנסמבל גרופיוס, קרן התרבות אמריקה-ישראל, התזמורת הסימפונית ירושלים, שגרירות ישראל בדנמרק ופסטיבל קשת אילון.
יונתן התחיל את לימודי הכינור אצל חיים טאוב (1998-1993). אחרי שסיים את שירותו הצבאי הוא למד הלחנה אצל ראובן סרוסי (1999-2000) וד"ר סמואל אדלר בביה"ס ג'וליארד (2000-2004-).ככנר השתתף קרן בפסטיבלים למוסיקה קאמרית (רולנס-אק בגרמניה), מוסיקה עתיקה (ברזיצ'ה בסלובניה) ומוסיקה חדשה (פסטיבל האביב בסנט-פטרסבורג). הוא היה חבר בטריו La Mela Di Newton המתמחה במוסיקה עתיקה, איתו העביר סדנאות וכיתות-אמן בבתי-הספר ג'וליארד וקרטיס. כמו כן הוא פעיל ככנר מבצע של מוסיקת עולם וכלזמר. קרן הופיע באולמות כגון ה- Concertgebouw באמסטרדם, Alice Tully ומוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, ואולם ויקטוריה בז׳נווה.
יונתן קרן: על היצירה "סימפוניקנטטה"
מאז ומתמיד אהבתי לשלב בעבודתי אלמנטים פארודיים, והשימוש בצורות ובסגנונות העתיקים משך אותי מסיבות רבות: הדיסוננס שנוצר בין השפה הקלאסית או הבארוקית לבין השפה המוסיקלית האישית שלי, השייכת למאה ה-21 ; ההזדמנות להתנסות בכתיבה בצורות העתיקות; היכולת לקחת אלמנטים סגנוניים המוכרים היטב לאוזן מן המוסיקה המסורתית ולהשתמש בהם כחומר ביד היוצר, לעוותם או להוציא אותם מהקשרם; ואולי מעל לכול, תחושת המשחק שהדבר מעניק לי, תחושה שהיא עבורי חלק מהותי מתהליך היצירה. בעוד שלרוב הפארודיה ביצירותיי היא מרומזת, ביצירה SymphoniCantata הרחקתי לכת עם השימוש בצורות העתיקות יותר מאי פעם.
לפני שנים אחדות ניגנתי את הקנטטה bwv 4, Christ lag in Todes Banden מאת י.ס. באך. הפתיחה של הקנטטה זעזעה אותי הן ביופייה והן בכאב שהיה בה, והזיכרון של אותה קריאה ראשונה של היצירה השתמר אצלי מאז. הקנטטה של באך מבוססת כולה על מנגינת כוראל אחת, ובאך משתמש בה בדרכים שונות ומגוונות. בהדרגה התגבש בי הרעיון לכתוב יצירה שגם היא מבוססת על מנגינת כוראל בודדה, ובעצם לכתוב הומאז׳ לקנטטה של באך. מאז אותו קונצרט לפני שנים מספר לא האזנתי ליצירתו של באך, והפתיחה ליצירתי היא מעין תרגום של אותה החוויה כפי שאני זוכר אותה, כאשר הזיכרון של הפתיחה של באך מופיע כאן דרך מסננים שונים, וממרחק זמן.
גם ארבעת הפרקים ביצירתי מבוססים באופן אובססיבי על מנגינת הכוראל Christ lag in Todes Banden לעיתים בגרסה העתיקה שלה (זוהי מנגינה לותרנית) ולעיתים בגרסה טונלית יותר ומודאלית פחות, כפי שבאך השתמש בה. ביצירה התייחסתי לכוראל ולבאך באופנים שונים: כמחווה למלחין מפרספקטיבה מודרנית (הפתיחה), כקולא׳ז סגנוני או התנגשות בין עולמות- שבו ניתן להבחין בבירור בין הסגנון הבאכי-בארוקי לסגנון שלי, למרות שבשניהם מופיעה מוסיקה מקורית שלי (הפרק השני), כמוסיקה ניאו-בארוקית שעליה אני מפעיל מניפולציות שונות (הפרק השלישי), או כמוסיקה שמתוך המרקם שלה מבליחים הרעיונות הבאכיים (הפרק המסיים).
אלכסנדר פבלובסקי – כינור
כנר ראשון של הרביעייה הירושלמית, אלכסנדר פבלובסקי, מרבה להופיע ככנר סולן עם תזמורות, ובהרכבים קאמריים שונים. בשנת 2004 הקים את דואו מונטיפיורי עם הפסנתרנית אלה פבלובסקי על מנת להגשים את רצונו להרחיב ככל הניתן את הרפרטואר לכינור.
נוסף על הופעותיו הרבות ברביעייה הירושלמית, הופיע אלכסנדר כסולן עם התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית של קייב, תזמורת הפסטיבל של לודוויגסבורג, התזמורת הסימפונית של ראשון לציון והקאמרטה הישראלית ירושלים.
משנת 2008 מכהן כמנהל אמנותי של הפסטיבל והסמינר הבינלאומיים למוסיקה קאמרית בזאיסט, הולנד.
אלכסנדר פבלובסקי נולד בקייב, אוקראינה, ולמד פסנתר וכינור בבית הספר התיכון שליד האקדמיה הלאומית למוסיקה ע"ש צ'ייקובסקי. בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. זכה בפרסים רבים, בהם: פרס אילונה קורנהאוזר, פרס ראשון בתחרות בראון-רוג'ר-זיגל, ובתחרות "האמן הצעיר" של "קול המוסיקה".
התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן
התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן כוללת את כל הסטודנטים לכלי תזמורת באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומבצעת את הרפרטואר המרכזי בספרות המוסיקה הסימפונית.
התזמורת הוקמה בשנת 2010 על ידי המנצח והפסנתרן איתן גלוברזון, המשמש כמנהלה המוסיקלי מיום הקמתה.
אופן עבודת התזמורת דומה לעבודת גופים מוסיקליים דומים במוסדות חשובים אחרים בעולם.
העבודה לקראת הקונצרטים מתחילה בתקופת חזרות אינטנסיבית עם מדריכי סקציות מהתזמורות המובילות בארץ. בהמשך מתנהלות חזרות נפרדות לכל כלי המיתר ולכלי הנשיפה, ורק לאחר מכן, מתכנסת כל התזמורת לחזרות מלאות. התזמורת מקיימת 3 פרויקטים סימפוניים בשנה.
מאז הקמתה ניגנה התזמורת בקונצרטים רבים, בין השאר בפסטיבל ישראל, בפסטיבל "צלילים במדבר" בפסטיבל "נושפים" בכפר-סבא, ובקונצרטים נוספים רבים, ביניהם כמה קונצרטים שהועברו בשידור חי ב"קול המוסיקה".
התזמורת משתפת פעולה באופן הדוק עם התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור ומנהלה המוסיקלי, מאסטרו פרדריק שזלן. בערב יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל ובפסטיבל ישראל, 2014, ניגנו שתי התזמורות קונצרטים משותפים בניצוח מאסטרו שזלן. גם בעונת הקונצרטים הנוכחית ינגנו שתי התזמורות בקונצרט משותף במסגרת פסטיבל ישראל. שיתוף הפעולה בין שתי התזמורות כולל גם מפעל מלגות המאפשר לנגנים מצטיינים מהתזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן להשתלם בנגינה בתזמורת סימפונית ירושלים, תמורת מלגת לימודים. כמו כן, משתתפים סטודנטים רבים מהתזמורת בפרויקטים של התזמורת הסימפונית ירושלים, ורוכשים ניסיון חשוב בנגינה בתזמורת מקצועית מהמובילות בישראל.
חלק חשוב מפעילות התזמורת הוא ביצוע של יצירות מאת מלחינים ישראלים, ובהם גם ביצועי בכורה.
התזמורת נושאת את שמו של המנצח פרופ' מנדי רודן. פרופ' רודן, חתן פרס ישראל במוסיקה, כיהן משנת 1962 כפרופסור לניצוח באקדמיה ובין השנים 1994-1985 כראש האקדמיה. הוא ניצח על תזמורות חשובות בארץ ובעולם, ייצג את ישראל ונחשב לאחד מחלוצי ההוראה האקדמית של מוסיקה בארץ.
איתן גלוברזון
פרופ' איתן גלוברזון, פסנתרן, מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן, נמנה עם סגל מורי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובה הוא מלמד פסנתר וניצוח תזמורת; כיהן בעבר כראש מחלקת הפסנתר, ועד לאחרונה, כדיקן הפקולטה לאמנויות הביצוע.
סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון ותואר אמן בפסנתר ובניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים. השלים את לימודיו לתואר סולן בבית הספר הגבוה למוסיקה בהנובר.
זכה בפרסים רבים, בהם פרס פרנסואה שפירא לשנת 1987 , ופרסים בתחרויות בינלאומיות באיטליה (דינו צ'אני ב"לה-סקאלה" מילנו) ובדרום אפריקה (UNISA פרטוריה).
ניגן כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים ותזמורות רבות בעולם.
ניצח על תזמורות רבות, ביניהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הקאמראטה הישראלית ירושלים, הקאמרית הישראלית ועוד רבות אחרות.
בעונת הקונצרטים 2004/5 כיהן כעוזר למנהל המוסיקלי בבית האופרה "סאן קרלו" בנאפולי.
כיום הוא המנהל המוסיקלי של התזמורת הסימפונית על שם מנדי רודן, שאותה הקים בשנת 2010.
הוזמן כמרצה ואמן אורח לאוניברסיטאות ומוסדות מוסיקליים רבים ברחבי העולם. בשנה האקדמית הנוכחית הוא מכהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל בארצות הברית.
רבים מתלמידיו זכו בפרסים בתחרויות בארץ ובתחרויות בינלאומיות, והם מופיעים דרך קבע על במות הקונצרטים בארץ ומחוצה לה עם מיטב התזמורות.
במקביל לעיסוקיו המוסיקליים, איתן גלוברזון עוסק גם במחקר מדעי. הוא בעל תואר דוקטור בחקר המוח מטעם המכון הבינתחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן ועוסק במחקר במעבדת המגנטואנצפלוגרם (MEG) באותו המכון, במעבדה לציפורי שיר באוניברסיטת ניו-יורק.[איפה הוא עוסק בכך, במכון הבינתחומי בבר אילן או בניו יורק, לא ברור המטקסט] ובמעבדות אחרות. מוזמן תכופות כמרצה אורח בכנסים מדעיים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. מאמריו המדעיים פורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים. לאחרונה התפרסמה בכתב העת Scientific American כתבה הסוקרת את אחד ממאמריו.
יצחק נבון
הנשיא החמישי של מדינת ישראל, נודע בפעילותו הציבורית הענפה, אך בד בבד היה איש רוח ויצירה. חיבתו למוזיקה הייתה רבה והוא הכיר בחשיבותה של המוזיקה כפי שבאה לידי ביטוי בסיפור המופלא על שאול ודוד: "ולקח דוד את הכינור וניגן בידו ורווח לשאול וטוב לו וסרה מעליו הרוח הרעה". (שמואל א', ט"ז; כ"ב). כנבחר ציבור אשר מילא כל תפקיד בחייו מתוך אהבת העם והמדינה, הוא עמד על התפקיד החשוב שהאקדמיה למוזיקה ולמחול ממלאה בעיצוב צביון החברה בירושלים, ובראייה הכוללת יותר טען כי: "עתיד המדינה טמון באיכותה, ואיכותה נובעת מרמת האמנות, המדע והמוסר." ראייה זו היא שהובילה אותו לעמוד בראש הוועד המנהל של האקדמיה שנים רבות ולימים לשמש נשיא כבוד של מוסד זה.
בקונצרט זה מארחת האקדמיה למוזיקה ולמחול נציגים של "בית שלום יפן", אגודת נוצרים יפנים ידידי ישראל, המבקרים בימים אלו בארץ. יצחק נבון היה ידיד אמת של מייסד הארגון, האב טקג'י אוצקי, וייסד בארץ עמותת ידידים הנקראת היום עמותת ידידי 'בית שלום יפן' בישראל ע"ש יצחק נבון. אנשי "בית שלום" מביעים את אהבתם העמוקה לישראל בתפילה, בשירה ובמוזיקה החוצה מרחקים, גבולות ודתות. במלאות שנה לפטירתו של הנשיא יצחק נבון מוקדש קונצרט זה לזכרו ולפועלו הרב. יהי זכרו ברוך.
סימפוניית חורף – קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
5.1 יום חמישי בשעה 20:00, אולם ימק"א, ירושלים.
פרופ' איתן גלוברזון, מנצח
סשה פבלובסקי, כינור
בתוכנית:
יונתן קרן סימפוניקנטטה – בכורה עולמית SymphoniCantata
מוצרט קונצ'רטו לכינור מס' 5 Mozart, Violin Concerto No. 5 -
ברהמס סימפוניה מס' 4 Brahms, Symphony no. 4 -
מחיר כרטיס : 70 ₪. גימלאים: 40 ₪. סטודנטים: 20 ₪.
להזמנה: 054-9293405 או באתר האקדמיה
