למרות כל אלו אין די בעצם הסירוב להיבדק כדי ליצור את החזקה לפיה המסרב הינו שיכור, מה גם שמי אשר לא שתה, אין לו מה לחשוש לכאורה מלנשוף בינשוף. יחד עם זאת, צריך להוכיח כי הוסברה לנהג משמעות הסירוב ואין די בכך שנאמר לנהג כי הסירוב הוא עבירה, מה גם שזכותו של נהג לסרב להיבדק אך מאידך עצם הסירוב מקים עליו את חזקת השכרות. מי אשר נמצא שיכור מחמת הסירוב להיבדק ובין מי אשר נמצא שיכור בעקבות איתור אלכוהול בכמות מעל המותר בגופו, צפוי לעונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון הנהיגה בפועל וחיוב במבחני רישוי, אלא אם, כמובן, יזוכה או לחילופין יגיע להסדר טיעון בעזרת סנגורו לאור ליקויים שהסנגור ימצא, אם ימצא, בכל הנוגע לדרך הפעלת מכשיר הינשוף.
במהלך סיור שגרתי של שוטרי תנועה, התקבל דיווח במוקד על רכב שעומד חציו בשול וחציו בנתיב שלפני מחלף וולפסון בקרבת נתיבי איילון בתל אביב. למקום הגיע אמבולנס של מד"א. ועל פי שנמסר לשוטרים הנהג ישב במושב הרכב כאשר מפיו נדף ריח אלכוהול כבד והרכב מונע. השוטר הורה לנהג לכבות את המנוע וליתן בידיו את מפתח הרכב אך לדברי השוטר הנהג דחה המספר פעמים את האפשרות להיבדק בנשיפון ולאור זאת הודיע לו השוטר כי הוא חשוד בנהיגת רכב בשכרות. הנהג הגיב ואמר: "שתיתי, חזרתי ממסיבה של העבודה. חבר הביא אותי לפה, לא עושה שום בדיקה לא ינשוף ולא כלום, עצרתי פה כדי לא לסכן אף אחד."
במהלך העדות בביהמ"ש ציין השוטר כי הקריא לנאשם את המפורט בהנחיות שבידו ועל פיהם מי שמסרב להיבדק, ההשלכות לגביו הינן פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים. כלומר, עלה מעדותו שאכן הנאשם סירב להיבדק למרות שהוסברה לו משמעות הסירוב. התיק נדון בביהמ"ש לתעבורה בת"א בפני השופט רועי פרי. לישיבת ההוכחות הראשונה מבין השתיים, התייצבו מתנדב ושוטר. טרם תחילת הישיבה הודיע במפתיע השוטר לתובע כי צילם סרטון במהלך האירוע ובו מתועד הנאשם מגיב לדרישה להיבדק. השופט ציין שהמדובר בראיה מפתיעה שלא בה זכרה בחומר הראיות ומשכך ביקש הסנגור (הנאשם יוצג על ידי) כי מתן העדות ידחה לישיבה נוספת על מנת שהסנגור יוכל לצפות בסרטון טרם מתן העדות. ומשצפה הסנגור בסרטון, הסתבר לו כי התגלגלה לידיו ביצת זהב וזאת כיוון שעולה מהסרטון כי לא הוסברה לנאשם משמעות הסירוב בניגוד לנטען ולפי דעתו של השוטר, שלא יודע את החוק, אין צורך בכך.
בהכרעת הדין ציטט השופט את הנשמע בסרטון ופירש את משמעות הדברים בהמשך. להלן ציטוט מתוך הכרעת הדין:
" סרטון זה (ת/5) מתעד את הנאשם בלבד, ומתועדת בו שיחה בין השוטר לבינו:
"הנאשם: זה העבודה שלי, זה הפרנסה שלי, אתם לוקחים את הרישיון, אין לי עבודה.
שוטר: אתה מעוניין לעשות בדיקה של ינשוף?
הנאשם: לא.
שוטר: בדיקת של מאפיינים מעוניין?
הנאשם: לא, אני לא מעוניין לעשות שום בדיקה.
שוטר: או.קיי בסדר תודה
הנאשם: אבל למה, אבל למה אתה עושה את זה אחי".
לשמע ההקלטה, שאל הסנגור את העד, אם ההקלטה היא הראיה הטובה ביותר לסירוב, והעד השיב בחיוב.
בחקירתו החוזרת של העד, נשאל העד, ע"י התובעת, מתי הקריא לנאשם את סעיף 8 לנ/1, וזה השיב שלפני ההקלטה.
הסנגור ביקש להמשיך ולשאול, מדוע העד לא אמר לנאשם כי המסרב דינו כשיכור והוא צפוי ל- 24 חודשי פסילה, והעד השיב: "אני ראיתי לנכון להביא לבית המשפט את הראיות הכי טובות ממה שמתאפשר לי בשטח. אני אין לי שום ציוד אלקטרוני המנופק ע"י המשטרה" – ע' 23.
העד עמד על כך שהסביר לנאשם את משמעות הסרוב".
לאור זאת מכיוון שהשוטר הודה שלא הוסברה לנאשם משמעות הסירוב כפי שהדבר עולה מתוך ההקלטה (שהביא ביוזמתו במפתיע לישיבת ההוכחות תוך שהוא מניח שאין צורך להסביר זאת אלא די בהצהרה שהסירוב להיבדק הינו עבירה), מצא השופט לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגת רכב בשכרות מכוח הסירוב. יצוין, עם זאת, כי השופט בחר להרשיע את הנאשם בעבירה קלה יותר של נהיגת רכב בהשפעת אלכוהול, לפי שהתרשם מהתנהגות הנאשם, כפי שצולמה בסרטון, להבדיל מהתנהגותו בדיון ומתוך זה הסיק השופט כי המדובר בנהג אשר נוהג בהשפעת אלכוהול. מכיוון שעונש המינימום בגין עבירה זו (נהיגת רכב בהשפעת אלכוהול) הוא שלושה חודשי פסילת רישיון הנהיגה בפועל, בעוד, שכאמור, העונש בגין נהיגת רכב בשכרות הינו עשרים וארבעה חודשי פסילה הטיל השופט, בסוף דבר, על הנאשם שסירב, חודשיים פסילת רישיון נהיגה בפועל, בלבד בהתחשב בריצוי של חודש פסילה מנהלית משנפסל הנאשם בידי קצין המשטרה, לאחר שנעצר.
באדיבות: עו"ד אילון אורון הוא מומחה לדיני תעבורה
