על הצעת החוק החדשה ומשמעותה:
בישראל, גבר נושא במזונות ילדיו, לפיו הדין הדתי שחל עליו. זאת אומרת שהדין שמחיל בית המשפט, בבואו לפסוק מזונות ילדים, הינם חוקים ישנים, שלעיתים נפסקו לפני מאות ואלפי שנה. לפי הדין היהודי, הרי שגברים נושאים במלוא תשלום המזונות עבור ילדיהם. מובן הוא שהדבר נגזר ממשכורתו ונכסיו של משלם המזונות, כמו גם ההוצאות עבור הילד, אך כלל המסגרת הוא שגבר יהודי, נושא במלוא דמי המזונות עבור ילדו. המצב הקיים, יוצר מציאות לא שוויונית ומקפחת כלפי אלפי גברים בישראל. במספר מקרים העומדים בפני בית המשפט העליון כיום, אף נוצרה מציאות לפיה האם והאב משתכרים משכורת שווה, ואף מקיימים משמורת משותפת והסדרי ראות שווים עם הילדים, אך עדין האבות הם אלו שנושאים במזונות הילדים.
ע"פ הפרסומים בעיתונות, שרת המשפטים יוזמת הצעת חוק בענין תשלום המזונות, המתבססת על מסקנות ועדת שיפמן ואשר תבטל תשלום המזונות בהתבסס על הדין היהודי. ע"פ מסקנות ועדת שיפמן, שני ההורים צריכים לכלכל את ילדיהם (ולא רק האב במקרה של אבות יהודים). ע"פ מסקנות הועדה, תשלום המזונות יהיה נגזרת של השהות של כל אחד מן ההורים עם הילדים, הכנסות כל אחד מן ההורים ונכסיהם.
לדברי עו"ד ליאן קהת, אין ספק כי מדובר בחוק שיכול לחולל מהפכה. המצב הנוכחי בו מלוא נטל המזונות הוטל במקרים רבים באופן אבסולטי על על גברים, הינו מצב לא צודק בלשון המעטה. לעיתים מצב זה אף גרר לפשיטות יד של גברים גרושים, אשר לא צלחו לשאת בתשלומי המזונות הגבוהים ואף להמשיך ולכלכל את עצמם וכאשר מאידך הנשים המשיכו לחיות ברווחה כלכלית.
"אני סבורה כי החוק החדש, עתיד ליצור דין שוויוני בין גברים לנשים ובכך להוביל למצב צודק יותר" אומרת עו"ד קהת. לדבריה, אין ספק כי המציאות הישראלית השתנתה באופן ניכר בעשורים האחרונים. בעוד בעבר נהוג היה שהגברים מפרנסים את הבית והנשים נותרות בבית לגדל את הילדים ולטפל במטלות הבית, הרי שהיום כמעט כל הנשים יוצאות לעבודה וחולקות בנטל פרנסת הבית. תמורה נוספת שהשתנתה במציאות הישראלית, היא נכונותם של אבות לשמש כהורים משמורנים זהים לאם. נראה כי המציאות המשפטית בנוגע למזונות, שהיתה רלוונטית לאותם ימים, אינה יכולה להתקיים היום.
לדברי עו"ד קהת, הצעת החוק החדשה יכולה ליצור גם בעיות רבות. "מזה מספר שנים שאנו רואים תביעות סרק של גברים, אשר דורשים לחלוק את המשמורת עם האימהות, וזאת רק במטרה להפחית את סכום המזונות" אומרת עו"ד קהת. לדבריה, פעמים רבות במצבים אלו, המדובר הוא בגברים שלא נשאו בנטל בטיפול בילדים במהלך הנישואין ואינם יכלו לעשות כן בעתיד. וכך נוצר משמורת משותפת "על הנייר" לא היתה משמורת משותפת בפועל. האב לא קיים הסדרים שוויונים של משמורת משותפת, הנטל נפל במלואו על האם, אך תשלום המזונות היה שוויוני. לדברי עו"ד קהת, ניתן לומר שגם אם החוק החדש יכול ליצור מצב שוויני מבורך, הוא יכול גם להוביל לגל של תביעות סרק מצד אבות שיבקשו לחלוק את המשמורת ולהקטין את תשלום המזונות, כצעד אסטרטגי בלבד. בנוסף, לא ברור בשלב זה מה תהיה התחולה של החוק החדש. האם המדובר בכל המקרים שיתרחשו מחקיקת החוק ואילך, או האם מדובר בחוק שיחול למפרע. לדעתי מיד לאחר חקיקת החוק אנו יכולים לצפות "מבול" של תביעות מצד גברים להקטנת פסיקות של דמי מזונות שנפסקו בעבר.
"לחץ עצום על מערכת המשפט"
"לטעמי החוק החדש יכול ליצור גם לחץ עצום על המערכת ולהרבות את ההתדיינות בין הצדדים" אומרת עו"ד קהת. לדבריה, כבר בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד אבות שאינם מקבלים את "ברירת המחדל" ומוכנים כי המשמורת אצל הילדים תמסר לאם והם ישאו במלוא תשלום המזונות. הדבר כמובן גורם לריבוי התדיינויות בבתי המשפט, אשר צריכות להכריע בכל מקרה לגופו ועומס על מערכות הרווחה. לדעתי ככל שנראה מגמה שוויונית יותר בדין, כך העומס על המערכת יגדל.
"בהקשר זה, לא ניתן שלא להזכיר את נושא חזקת הגיל הרך" אומרת עו"ד קהת. כידוע חזקת הגיל הרך מחייבת כי משמורת על קטינים עד גיל 6 במקרה של מחלוקת תמסר לאם. לאחרונה עלו מספר הצעות חוק סותרות שקוראות להפחית את הגיל או לבטלו כליל. "לטעמי לא ניתן לעסוק רק בנושא המזונות בלא לעסוק בחזקת הגיל הרך". אומרת קהת. "אני מאמינה שיש ליצור מציאות שוויונית כוללת בין ההורים, אשר תשאף לחלק את הנטל הן בנושא גידול הילדים והן בנושא כלכלת של הילדים".
