בתוך כך, שוחחה הוועדה עם האסירות הפליליות על סוגי הטיפול והשיקום המוצאים להן. הוועדה פגשה בסיור, בין היתר, את מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, גונדר מנשה גניש, מנהל מחוז מרכז ברשות לשיקום האסיר, גדעון ביאלר, מפקדת כלא נווה תרצה, סגן גונדר שרה פרידמן, בעלי תפקידים במתקני הכליאה וגורמי טיפול נוספים, וכאמור, גם מספר אסירות בשני בתי הכלא.
בכלא נווה תרצה נמצאות כיום כ-190 אסירות פליליות, כאשר בעת הזו אין ביניהן קטינות, וכשני שליש מהן יהודיות, לעומת שליש ערביות. בכלא השרון כלואות כיום 42 אסירות ביטחוניות, מהן 12 קטינות. מתוך 42 האסירות, 4 הן מהחברה הערבית בישראל, 10 תושבות מזרח ירושלים -28 תושבות יהודה ושומרון.
חברי הכנסת מירב בן-ארי (כולנו) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) השתתפו גם הם בחלקים מן הסיור, ושמעו מן האסירות על חיי היום-יום שלהן, על התנאים והקשיים.
הוועדה פגשה בנווה תרצה ארבע אסירות פליליות ושוחחה עמן על הפעילויות הקיימות במתקני הכליאה, על נושא רכישת ההשכלה, ובעיקר על עברן שהביא אותן למאסר ועל הטיפול אותו הן עוברות. יו"ר הוועדה שאלה מה הדבר הכי חשוב בו יכולה הוועדה לסייע להן, וכולן פנו לוועדה בבקשה לטפל דווקא בנושא מיעוט המסגרות הטיפוליות מחוץ לכתלי בית הכלא. כולן דיברו על חשיבות התהליך אותו הן עברו ועוברות מבחינה טיפולית, ואמרו כי רבות מהאסירות חוזרות למאסר דווקא בשל המחסור בתמיכה בחוץ.
גורמי המקצוע מסרו לוועדה כי אחוזי העבריינות הפלילית החוזרת אצל נשים (רצדיביזם) דומים לאלה של הגברים – כ-40% - וכי אכן העובדה כי קיים רק הוסטל טיפולי אחד המופעל ע"י הרשות לשיקום האסיר כמסגרת מעבר, מהווה מחסור בעייתי.
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את היום: "הסיור היה פוקח עיניים ומעורר מחשבה. המטען הרגשי שנוצר אצלי מלווה שאלות לא פשוטות שעולות. אני חושבת שהעובדה שאין עובדות סוציאליות ערביות כלל במקום בו יש לפחות שליש אסירות ערביות מלמדת על בעייתיות בטיפול הניתן להן, ויש לפעול לתקן זאת. כמו כן, שני מתקני הכליאה הם ישנם ומצבם הפיזי מחייב מחשבה. בהחלט ראינו בנווה תרצה מאמץ והשקעה בטיפוחו, אבל נדמה שאין מנוס מהעתקתו לבניין חדש ומתאים יותר".
"שמחתי לשמוע שלאסירות אין טענות רבות להנהלת הכלא, אלא דווקא למסגרות הטיפול לאחר השחרור. הוועדה תרצה להמשיך ולעסוק בעניין, במיוחד בכדי לבחון את האפשרות של הרחבת אפשרויות החלפת המאסר, אך ברור שללא מסגרות תומכות מספיקות, יהיה בזה קושי, ולכן נרצה להיענות לבקשתן הנוגעות ללב ולראש של האסירות, ולטפל בזה".
