אריהאן אמר בדיון כי: "התיישנות של תמונות עוד יותר מקשה על זיהוי אדם ספציפי מתוך מאגר ביומטרי. מאגר מבוסס פנים ל-10 שנים מנמיך את היכולת לזהות אדם. אנחנו מסוגלים לעמוד במטרות החוק עם תמונות פנים בלבד לטווח של 5 שנים" המדובר בשינוי מהותי של עמדת הרשות שגרסה עד כה כי יש צורך במאגר מלא של טביעות אצבע ותצלומי פנים של כלל אזרחי מדינת ישראל.
בתנועה לזכויות דיגיטליות קראו בתגובה לבטל לאלתר את המאגר. פרופ' קרין נהון ציינה כי "יצא המרצע מהשק. התגובה של נציג הרשות הביומטרית מראה לכולם שהדיון על מאגר ביומטרי שכולל טביעות אצבע משרת מטרה אחרת לגמרי ממה שמציגים נציגי הרשות הביומטרית. מקומן של טביעות האצבע מחוץ למאגר הביומטרי. ועל חברי הכנסת לבטל מייד, כשלב ראשון, את הוראת השעה שמכלילה את הטביעות במאגר ובשלב שני לבטל את המאגר כולו ולמצוא פתרונות יותר מאוזנים שישמרו על הבטחון האישי של התושבים והבטחון הלאומי".
ח"כ יואב קיש, הליכוד, הודיע כי יתנגד בתוקף להכללת טביעות האצבע במאגר: "לא יהיה מאגר של טביעות אצבעות. אין תמיכה בוועדה. הם כל הזמן דנים באופציה של טביעות אצבע. לא יהיה טביעות אצבעות במאגר! האם אתם עומדים על הדרישה של תמונת פנים כל 5 שנים? האם נעשתה עבודה מסודרת על בדיקת סיכונים לאזרחים? לא נתקלתי בשום בדיקה כזו".
עו"ד נעמה בן צבי, יועצת משפטית של הממונה על היישומים הביומטריים: "אפשר לבסס מאגר ביומטרי ישראלי עם תמונות פנים בלבד, בגלל כמות אוכלוסין. באופן כללי רוב המאגרים בעולם המערבי משתמשות רק בתמונות פנים. אין מאגר שמבוסס רק על טביעות אצבע. מדובר במאגרים של מאות מיליונים, ל-10 שנים לבגירים. התייחסנו לסיכונים הכרוכים בהחזקת טביעות אצבע. צריך להסתכל על איזונים של מדינה, לא של גורמים מסוימים. זה הכל עניין של Give and Take, כמה מסוכן להחזיק מאגר כזה בשילוב בין הצורך לנהל את הפרויקט בצורה מיטבית".
עוד התברר בדיון כי אין תופעה של גניבת זהויות או "הרכשות כפולות". לשאלת חברי הכנסת הגיבו אנשי משרד הפנים ורשות האוכלוסין כי מדובר במקרים בדדים בלבד. ח"כ תמר זנדברג התייחסה לנושא: "הרכשות כפולות זו תכלית המאגר המקורי. אנחנו צריכים לקבל מספר כדי להבין אם ההשקעה בכלל שווה את זה לבעיה שכמעט לא קיימת. 2. ביצועים של המאגר בתקופת הפיילוט. הפיילוט היה כל כך בעייתי והמערכת אפילו לא נכנסה לתוקף, אילו השלכות יהיה לזה על הביצועים של המאגר? 3. חלופות – לאור שאלת ההרכשות הכפולות, צריך לקיים דיון בעלות, סיכונים ותועלת של חלופות אחרות. אולי יש חלופה יותר זולה ופחות מסוכנת? 4. האפשרות של תיעוד בלי מאגר – למה כרכו בין השניים?".
