היו"ר כבל אמר כי מדובר בהצעה שנועדה להגביר מודעות של הצרכנים ולאפשר להם שקיפות, והוסיף כי היא לא הייתה נדרשת אם כל הגופים העסקיים היו נוהגים כמצופה מהם. "זה מסוג הדברים שצריכים להיות ברורים מאליהם".
בישיבה היום ביקשה ח"כ גלאון לחייב את המפרסמים להודיע גם מי נותן את ההלוואה, והסבירה כי חלק מהגופים החוץ בנקאיים המציעים הלוואות הם רק משווקים עבור חברות אחרות או עבור תאגידים בנקאיים. היא הוסיפה כי המטרה היא שהצרכנים ידעו כבר בשלב הפרסום או השיווק ממי הם הולכים לקחת את ההלוואה. היו"ר כבל תמך בהצעה ואמר כי מי שבא לקחת הלוואה מן הראוי שידע מי נותן לו אותה. עם זאת היועץ המשפטי של חברת מימון ישיר, עו"ד אביעד לחמנוביץ, ביקש לצמצם את נוסח האזהרה ולכתוב כי אי פירעון ההלוואה יגרור הליך משפטי. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, התנגד לכך ואמר כי צבירת חיובי ריבית נעשית עוד בטרם פתיחת הליך משפטי, וגם חברי הכנסת לא קיבלו את הצעתו של לחמנוביץ. נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ביקש לציין כי הפעם הבנקים לא מתנגדים להצעה והיו"ר כבל בירך על כך ואמר: "אם אפשר היינו מוחאים לכם כפיים".
במהלך הדיון היום אף אישרו חברי הכנסת לקבוע עיצום כספי על מי שיפר את ההוראה ולא יפרסם את האזהרה או יודיע מי נותן את ההלוואה. לפי ההצעה שאושרה, תאגידים בנקאיים שיפרו את החוק יהיו צפויים לעיצום כספי של 750 אלף שקל, ותאגידים חוץ בנקאיים יהיו צפויים לעיצום כספי של עד 300 אלף שקלים. עוד נקבע כי פרסום בשפה הערבית או הרוסית יכלול אזהרה באותה שפה וכן נקבע כי ההצעה תיכנס לתוקף 3 חודשים לאחר פרסומה ברשומות.
